רחמים נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

פסק דין

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 29.9.05 . התאונה היא תאונת עבודה .

אין מחלוקת על החבות. לפיכך, יעסוק פסק הדין בגובה הנזק בלבד.

גרסת התובע

התובע נפגע באופן קשה בקרסול השמאלי. התובע סבל מריסוק בעצמות הטיביה והפיבולה דיסטלית. הקרסול קובע בקיבוע פנימי על ידי שתי פלטות.

נקבעה לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בשיעור של 15% לפי תקנה 35 (1) ב-ג, לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956.

הוכרה לתובע תקופת אי כושר למשך 90 יום .

לתובע נקבעו הנכויות הזמניות הבאות:

100% מיום 1.12.05 ועד 22.2.06.

50% מיום 23.2.06 ועד 30.4.06.

30% מיום 1.5.06 ועד 30.9.06.

20% מיום 1.10.06 ועד 31.12.06.

15% לצמיתות מיום 1.1.07.

התובע סובל מכאבים והגבלות בתנועה, קושי בשנת לילה ובעת שינוי במזג האוויר.

בתקופה בה היה מוגבל סעדו אותו בני משפחתו.

התובע הינו בעלים של חברה בשם מ.ר חומרי בנין בע"מ. במהלך תקופה של מספר חודשים מיום התאונה ובמשך שנה לא יכול היה לפקח על ניהול העסק ונגרמו לו הפסדים המוערכים על ידי ב- 1,000,000 ₪.

מחזור המכירות החודשי שעמד על 830,000 ₪ לחודש ירד ל- 626,000 ₪ לחודש.

הירידה במחזור המכירות נובעת מכך שהעסק תפקד ללא מנהל. לא היה גורם שיכול היה לקבל החלטות לגבי קניה ומכירה של ציוד, מתן אשראי, גיוס לקוחות חדשים ועוד.

כאשר חזר לעבודה, בסוף שנת 2006, החלו מחזורי המסחר לעלות, עד שהתייצבו באותה רמה כשם שהיו קודם לתאונה.

קודם לתאונה עסק בפעילויות נוספות בחלקן פיזיות וכיום הוא מתמקד בניהול החברה.