רחמאני נ' עמותת בן איש חי

החלטה

כללי

1.המבקש מתפלל בבית הכנסת הנמצא בניהולה של המשיבה 1.

המשיבה 1 הינה עמותה המנהלת את ענייניו השוטפים של בית הכנסת, והמשיב 2 הוא גבאי בית הכנסת.

2.המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להוציא קלפי זיכרון וברכה (להלן: "קלפי הזיכרון") מספריית בית הכנסת והאוסר עליהם מלהפריע להחזיר את קלפי הזיכרון לספריית בית הכנסת.

טיעוני הצדדים

טענות המבקש

3.המבקש טען כי הוא מתפלל בבית הכנסת מזה עשרות שנים, גם בניו מתפללים שם וגם אביו ז"ל נהג להתפלל בבית הכנסת שנים רבות.

4.כשנתיים עובר להגשת הבקשה, המבקש הניח בספריית בית הכנסת ארבעה קלפי זיכרון, שהוכנו על ידי אמן מיוחד, ועלות הכנתם הייתה כ – 1,500 ₪.

הקלפים נועדו לעילוי נשמותיהם של ארבעה נפטרים, קרוביו של המבקש: אביו, אחותו ושני גיסיו. קלפי הזיכרון נקראו אחת לחודש במסגרת ברכת הלבנה, ובתום התפילה, הוחזרו לספריית בית הכנסת.

5.בין אחיו של המבקש, דוד רחמאני, לבין המשיב 2 התגלע סכסוך בעניין תרומת ספר תורה וניהול כספי בית הכנסת על ידי המשיב 2. בשל סכסוך זה, המשיב 2 הוציא את קלפי הזיכרון והותירם על כיסאו הקבוע של המבקש בבית הכנסת.

6.לטענת המבקש, כל ניסיונותיו לפייס את המשיב 2, על מנת שיאפשר את החזרת קלפי הזיכרון לספריית בית הכנסת, עלו בתוהו.

לטענת המבקש, הוצאת קלפי הזיכרון מספריית בית הכנסת, מביישת את זיכרון הנפטרים, פוגעת ברגשותיו וברגשות אחרים ומפריעה לעילוי נשמותיהם של הנפטרים.

7.לפיכך, המבקש ביקש כי בית המשפט ייתן צו מניעה זמני לפיו לא יוצאו קלפי הזיכרון מספריית בית הכנסת אלא לצרכי אמירת ברכות, וכן שלא תמנע החזרת קלפי הזיכרון לספריית בית הכנסת. כל זאת עד לדיון בבקשה לצו מניעה קבוע, שהסעד המבוקש בו הוא זהה לסעד הזמני.

טענות המשיבים

8.המשיבים הכחישו כי המבקש הוא מתפלל קבוע בבית הכנסת מזה שנים רבות, וטענו כי החל להתפלל בו לפני כשלוש שנים בלבד.

לטענתם, המבקש לא נהג לבוא להתפלל בבית הכנסת במשכנו הישן, בשל המרחק מביתו, וכן משום שבית הכנסת הוא של בני העדה הבבלית והמבקש הוא בן העדה הפרסית.

כך גם נטען לגבי אביו של המבקש, שמעולם לא היה מתפלל קבוע ואף לא "עשרות שנים".

9.לטענת המשיבים, המבקש הביא לבית הכנסת את קלפי הזיכרון על דעת עצמו, וללא קבלת אישור ו/או הסכמת יו"ר המשיבה 1 וחבריה.

לטענת המשיבים, קלפי הזיכרון אינם מוקדשים כלל לבית הכנסת, זאת בניגוד למקובל בבית הכנסת, והם צירפו דוגמאות של תרומות אחרות בהם צוין שם בית הכנסת תוך הקדשה ייחודית.