חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רחמאן נ' adidas ag ואח'

: | גרסת הדפסה
ע"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
11868-01-11
26.4.2011
בפני :
יהודית שיצר

- נגד -
:
חוירה עבד רחמאן ע"י ב"כ עו"ד עימד נסר אדין
:
1. adidas ag
2. ADIDAS INTERNATIONAL MARKETING
3. עיסא אבו זינה
4. ימקו חברה למסחר כללי
5. מוחמד יחיא
6. מדינת ישראל

החלטה

החלטה

1. ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט חגי ברנר) ב– ת.א. 22624-08-10, לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין שניתן כנגדה בהעדר הגנה.

כב' הרשם דחה את בקשת המערערת לביטול פסה"ד, בקובעו כי המצאת כתב התביעה לעמיל המכס של המערערת כמוה כהמצאה למערערת. עוד נקבע כי המערערת ידעה מרואה החשבון שלה כי הוגשה כנגדה התביעה שבנדון למעלה מחודשיים לפני שניתן פסק הדין כנגדה, אך לא עשתה דבר על מנת שיוגש מטעמה כתב הגנה.

2. המערערת תוקפת את מסקנת כב' הרשם לפיה המסירה בוצעה כדין, ומכחישה כי ידעה בטרם ניתן פסק הדין כי הוגשה כנגדה תביעה. בנוסף טוענת המערערת כי סיכויי הצלחת הגנתה גבוהים אם יבוטל פסק הדין.

לטענת המערערת, היא לא ידעה על המצאת כתב התביעה, אלא רק לאחר מתן פסה"ד כנגדה, כיוון שכתב התביעה לא הומצא אישית לידיה, אלא לעמיל המכס שלה שמשרדו בחיפה, וזה המציא את כתב התביעה לרואה החשבון של המערערת בתוך מעטפה סגורה לא מזוהה, כדי שהוא ימסור לה אותו, והיא הניחה כי המדובר בחלק מתכתובת שבינה לבין עמיל המכס שלה.

המשיבים מצידם טענו כי מאחר שעמיל המכס של המערערת הוא המורשה מטעם המערערת לטפל בסחורות שבנדון באותה העת, הרי שחלה עליו הוראת תקנה 482 הנ"ל, וההמצאה לידיו היא המצאה כדין, וכמוה כהמצאה לידי המערערת. המשיבים אף הפנו לפסיקה הקובעת כי המצאה לעמיל מכס היא המצאה כדין.

3. בביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבחינים בין שני מקרים:

הראשון - פסק דין הניתן לביטול מתוך חובת הצדק; השני - פסק דין הניתן לביטול מתוקף שיקול דעת בית משפט. לגבי כל אחד מהם נוהגים באופן שונה. ראה: ע"א 64/53 פסקי דין ח, 395 ושורה ארוכה של פסקי דין שהלכו בעקבותיו.

במקרה השני השיקולים בביטול פסק הדין הם: א) סיבת המחדל; ב) סיכויי ההצלחה של הצד המבקש את ביטול פסק הדין, בהליך שיתקיים, אם יבוטל פסה"ד (ראו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), מיום 29.10.2000); ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994); ע"א 89/76 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 82, פס' 5 (1977); י. סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 736-737; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 372 (מהדורה עשירית, 2009)).

4. אשר למסירה לעמיל המכס, אכן, אין מחלוקת כי עמיל המכס טיפל בענייני המערערת, אלא שלא די בכך. צריכות להתקיים דרישות נוספות המפורטות בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "תקסד"א"), שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים", הקובעת:

"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".

לשון התקנה ברורה ומלמדת כי על מנת להכנס לגדרה יש לבצע המצאה למורשה המנהל עסקי המערערת באותו אזור שיפוט שאליו הוגש כתב התביעה שבנדון. כך גם פורשה התקנה בפסיקת ביהמ"ש העליון (ראו: רע"א 39/89 general electric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פד"י מב(4) 762, 767). בענייננו, כתב התביעה הוגש בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. עמיל המכס מענו בחיפה והוא טיפל בענייניה של המערערת בבית המכס באשדוד ובבית המכס בחיפה כנטען בסעיף 18 לכתב התביעה עצמו. אי לכך לא נתמלאו תנאי התקנה. עמיל המכס לא ניהל עסקי המערערת במחוז ת"א, אלא לכל היותר במחוז חיפה או במחוז דרום.

בנסיבות העניין לא יכולה להועיל למשיבה גם גישת הפרשנות המרחיבה של הפסיקה שבאה לידי ביטוי למשל בר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רוטמן, פ"ד לט (1) 26, שם נפסק כי אפשר להגיש תובענה כנגד חברת ביטוח בביהמ"ש שבמקום מושבו פועל סוכן ביטוח עצמאי כסוכנה, שכן התביעה בענייננו לא הוגשה באזור השיפוט בו פועל עמיל המכס בעניינה של המערערת.

5. אין חולק כי המשיבים לא פעלו מכוח תקנה 477 לתקסד"א להמציא את כתב התביעה ישירות למערערת עצמה. הם לא פעלו בשקידה סבירה כדי לנסות לאתר את המערערת בכפר כאבול, הנמצא בתחומי מדינת ישראל ואינו יישוב גדול במיוחד, כך שגם אין מניעה ממשית לאתר בו תושב הכפר. יתר על כן, בפועל לא נעשה אפילו ניסיון למשלוח בדואר רשום, או לאיתור מענה של המערערת באמצעות משרד הפנים. המשיבים גם לא טענו כי פנו לעמיל המכס בניסיון לברר מען מפורט יותר באמצעותו.

משנמצא כי ההמצאה למערערת לא הייתה המצאה כדין, די בכך על מנת לבטל מתוך חובת הצדק את פסה"ד שניתן בהעדר כתב ההגנה, ואין על ביהמ"ש כלל להידרש ולבחון את סיכויי ההגנה, במקרה שפסה"ד יבוטל (ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית - 2005), עמ' 342).

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומבטלת את פסה"ד.

המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 20,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>