רחל ודנה יעוץ והשקעות נ' גורדין

החלטה

התנגדות לביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ.

המבקש מעלה בתצהירו את הטענות הבאות:

אין ולא היה לו כל דין ודברים עם המשיבות.

המבקש חתם על השיק ומסר אותו להבטחת החזר הלוואה אותה נטל בשוק האפור.

השיק דנא ניתן על החלק ללא כל פרט נוסף, זולת חתימה.

פניית ב"כ המבקש לב"כ המשיבות על מנת שתבהיר כיצד עבר השיק מידי המלווה לידי המשיבות לא נענתה.

לאור האמור, נטען כי המשיבות לא מסרו למבקש תמורה ולא קמה חובה מצד המבקש לפרוע את השיק למשיבות.

במועד הדיון הבהרתי למבקש כי על פני הדברים סיכוייה של בקשתו להתקבל קלושים גם בהיעדר חקירה נגדית על תצהירו. ב"כ המבקש, חרף הסברי המפורטים, בחר לעמוד על בקשתו. בהתאם סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם ללא שהתקיימה למבקש חקירה נגדית על תצהירו.

דיון ומסקנות

דין ההתנגדות להידחות באשר התצהיר, גם ללא חקירה, אינו מעלה כל טענת הגנה.

אין כל רבותא בטענה כי המבקש אינו מכיר את המשיבות ולא היה לו דין ודברים עימם. שיק הוא מסמך סחיר והדין קובע כיצד ניתן לסחר את השיק. לפיכך, אין ולא יכולה לעמוד הטענה כי מושך השיק איננו מכיר את האוחז הנוכחי בשיק וזאת אם לא הוגבלה הסחירות בשיק בכל דרך. במקרה דנא, מדובר בשיק שנחתם על החלק על ידי המבקש ונמסר למלווה. לפיכך, היה המלווה רשאי להעבירו למשיבות שרשמו את שמן כנפרעות על פי חזקת ההרשאה הקבועה בסעיף 19 לפקודת השטרות המאפשרת לאוחז להשלים כל פרט מהותי בשטר ככל שיראה לו. המבקש לא טען כי הגביל את ההרשאה להשלמת השטר.

כידוע "הטוען כי מסירת השיק היתה על תנאי - כאמור בסעיף 20 הנ"ל - חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר (ראה ע"א 358/80 הנ"ל; ע"א 665/83 הנ"ל); (ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף 29(א) לפקודה" (ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית נ' מגדל חברה לביטוח . פ"ד מג(4), 680 ,עמ' 693-694). הואיל וקיימת חזקה כי התנאי למימוש השטר התקיים – דהיינו שההלוואה שקיבל המבקש לא נפרעה – היה על המבקש לטעון בתצהירו במפורש כי ההלוואה נפרעה על מנת לסתור את החזקה. המבקש לא עשה כן.

סעיף 26 (ב) לפקודת השטרות קובע כי "משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן." הערך שבמתן ההלוואה "דבק" בשטר והוא עומד אף לזכות המשיבות להן נמסר השטר כך שאלה אינן צריכות להוכיח כי מסרו תמורה עבור השטר.

מכאן המסקנה כי המשיבות אוחזות בשטר בעד ערך וככאלה רשאיות לאכוף את פירעון השטר על המבקש. מכיוון שהמבקש לא טען לכל פגם בעסקת היסוד פשיטא שהמשיבות אף אינן צריכות להיות במעמד של "אוחזות כשורה" כדי לזכות בהליך זה שכן אין בעסקת היסוד כל פגם שרק אוחז כשורה יכול להתגבר עליו.

למותר לציין כי לא נתתי דעתי במסגרת החלטה זו לטענות שונות שציין ב"כ המבקש בסיכומיו אשר לא היה להן זכר בבקשה ו/או בתצהיר ואשר ב"כ המשיבות טענה לגביהן להרחבת חזית.

לנוכח כל האמור דין ההתנגדות להידחות וכך אני מורה. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם. בנוסף, ישלם המבקש למשיבות שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך 1800 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, י"א תמוז תש"ע, 23 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: