רחום ואח' נ' בן הרוש ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית אשר הוגשה כנגד הנתבעים בהתאם להוראות חוק פינוי ובינוי (פיצויים) תשס"ו – 2006.

רקע:

התובעים (להלן: "התובעים"), הינם בעלים של דירה הידועה כחלקת משנה 18, בבניין הממוקם ברחוב בית אל 13-21 בתל אביב, הידוע כחלקה 67 בגוש 7321, ורשום, בלשכת רישום המקרקעין, כבית משותף בו 30 יחידות דיור, בנות כ- 49 מ"ר כל אחת (להלן: "הבניין").

הנתבעים (להלן: "הנתבעים" או "הנתבע" או הנתבעת" לפי העניין), הינם בעלים של שתי דירות הנמצאות בבניין, וידועות כחלקות משנה 28 ו-30.

על המקרקעין בו ממוקם הבניין חלה תכנית מתאר מקומית תא/3463 "מתחם בית אל" (להלן: "התכנית") המקנה זכות לפינוי והריסה של 368 יחידות דיור הנכללות בתכנית, ושוכנות ב-21 מבנים שונים, ובנייה מחדש של 875 יחידות דיור ב-19 בניינים חדשים (להלן: "המתחם"), בהתאם לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק פינוי ובינוי").

התכנית מחלקת את השטח לשלושה מתחמים א' – ג'. הבניין נמצא במתחם המסומן בתכנית כ"מתחם א'", ובו קיימים 5 בנייני רכבת הכוללים 120 יחידות דיור המיועדות להריסה, ואשר תחתן אושרה בניית 6 בניינים חדשים ובהם 313 יחידות דיור חדשות (להלן: "הפרויקט").

בהתאם לצו התכנון והבנייה (הכרזה על מתחמים לפינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה) תשס"ד – 2003, הוצא צו לפיו הוכרז המתחם כמתחם לפינוי לצורך בינוי בהתאם לסעיף 33א לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 (להלן: "הצו").

תוקפו של הצו הינו למשך שש שנים החל מיום 16/6/2008 והוא מעניק לבעלי הדירות הטבות מס כקבוע בפרק חמישי 4: פינוי בינוי, לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג – 1963.

לצורך ביצוע הפרויקט, התגבש בין דיירי הבניין לבין יזם חיצוני, חברת פנינת עתידים בע"מ (להלן: "היזם"), הסכם התקשרות הקובע, בין היתר, כדלקמן:

דירות התמורה להן יהיו זכאים דיירי הבניינים תהיינה על פי נוסחה המתחשבת במיקום דירת המקור ועל פי מנגנון הגרלה שנקבע;

דירות התמורה תהיינה גדולות בכ-40 מ"ר מדירות המקור ולכל דירה יוצמדו מחסן וחנייה מקורה. כמו כן יכללו הדירות החדשות, ממ"ד ומרפסת שמש;

החל ממועד פינוי הדירות בפועל, יהיו זכאים בעלי הדירות לתשלום השתתפות בדמי שכירות חודשיים או לקבלת דיור חלוף וזאת עד להשלמת הפרויקט ומסירת הדירות החדשות לבעליהן.

(להלן: "הסכם ההתקשרות")

הסכם ההתקשרות הוצע והוצג לכלל בעלי הדירות בבניין, לצורך חתימתם.

הנתבעים מסרבים לחתום על הסכם התקשרות זה ועד לחתימתם כאמור, נמנע ביצוע הפרויקט.

על רקע האמור הגישו התובעים תביעה לפיצוי כספי כנגד הנתבעים בטענה שסירובם של הנתבעים לחתום על הסכם ההתקשרות, אינו סביר בנסיבות העניין וכי הנתבעים פועלים בחוסר תום לב מובהק.

טיעוני הצדדים

טוענים התובעים כי הנתבעים הינם הדיירים האחרונים מבין כל דיירי הבניין, המסרבים לחתום על הסכם ההתקשרות, וזאת הגם שהביעו דעתם כי תנאיו מקובלים עליהם וכי הם אף סבירים מן הבחינה הכלכלית.

לטענתם פועלים הנתבעים בחוסר תום לב; סירובם אינו סביר בנסיבות העניין; וכל מטרתם הינה להפעיל לחץ בלתי הוגן על התובעים כמו גם על יתר דיירי הבניין.