רחאל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 28.4.11 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, ונחשד בנהיגה בשכרות.

הסנגור הקדים וטען כי לא היה מקום לפסילת רשיון ל – 60 יום, אלא ל – 30 בלבד, שכן אין מדובר בתאונה בה נגרמה חבלה של ממש והוסיף וטען כי המבקש לא סירב לבדיקת הנשיפה ואף שיתף פעולה בבדיקות האחרות שנערכו לו.

ראשית, לעניין הסמכות, אציין כי בניגוד לטענות הסנגרו, הרי הסמכות לפסילה מנהלית ל – 60 יום קיימת גם בתאונה קלה בו לא נגרמה חבלה של ממש. סעיף 47(ה)(2) לפק' התעבורה קובע כי אם קיים לקצין יסוד להניח שיוגש כתב אישום הרי "בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום".

אין ספק כי במקרה דנן נגרם נזק לרכוש ואף נגרמה חבלה לאדם, גם אם לא מדובר בחבלה קשה.

לעניין קיומן של ראיות לכאורה, הרי שמדוחות השוטרים עולה כי מהמבקש עלה ריח אלכוהול וכי הוא הכשיל את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף. המבקש הצהיר בבקשתו כי הסכים לעבור את הבדיקות ולא נתן כל סיבה מדוע נכשלה הבדיקה.

כפי שנפסק לא אחת, בדיקת הנשיפה היא בדיקה פשוטה, ולא צפוי שמי שמבצע אותה בתום לב יכשל בה. בהעדר סיבות המסבירות את כישלון הבדיקה, ובדרך כלל יהיו אלה סיבות רפואיות, כישלון הבדיקה מדבר לחובתו של הנהג.

ראו לדוגמא החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בב"ש 2136/08 מדינת ישראל נ' איליה וולר.

אשר על כן, כנגד המבקש קיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה בשכרות, מכוח הכשלת הבדיקה, ולגרימת תאונת דרכים.

בנסיבות אלה, לא נפל כל פגם בהחלטת קצין המשטרה.

בהתחשב במסוכנות העבירה של נהיגה בשכרות ובעובדה כי בעברו של הנאשם עבירה חמורה משנת 2006 שהביאה את בית המשפט לגזור עליו פסילה ל – 18 חודשים ומאסר על תנאי, לא מצאתי אף מקום לקיצור תקופת הפסילה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' סיון תשע"א, 05 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: