רחאל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב אשר הוטל על רכבה של המבקשת ע"י קצין משטרה למשך 30 יום, מיום 23.1.2010.

המבקשת עותרת לביטול איסור השימוש מאחר ולטענתה לא ידעה שבן דודה יעשה שימוש ברכב תוך כדי שתיית אלכוהול, לאור העובדה שאינו נוהג לשתות אלכוהול דרך כלל, לא העלתה זאת על דעתה.

המבקשת מודה כי הסכימה לבקשת הנהג ליטול את הרכב, וידעה כי נהג בו.

המבקשת עותרת לביטול ההחלטה בדבר איסור השימוש ושל הנזק שעלול להיגרם לה עקב החלטה זו שכן הרכב משמש אותה לצורך התניידות ללימודים ולעבודה ובלעדיו נדרשת היא להסתייע בטרמפים, דבר שאינו מאפשר לה להתמיד בעבודתה ובלימודיה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, הגיש את תיק החקירה, הפנה לחומרת העבירה בהן עסקינן. עוד מפנה ב"כ המשיבה לעובדה שאין המבקשת עומדת בתנאי סעיף 57ב(ב) לפקודה משום שהיא ידעה והסכימה לנטילת הרכב ולשימוש בו ע"י בן דודה מבלי להזהירו כי יימנע משתיית אלכוהול. לדידו, אין כל ייחוד בנסיבותיה האישיות של המבקשת ולכן דין הבקשה להידחות.

בתאריך 23.1.2010 נהג בן הדוד של המבקשת בהיותו שיכור ובדוגמא של אויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 570 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

מדו"ח נסיבות האירוע עולה, כי ממצאי ריכוז האלכוהול נבעו מבדיקת ינשוף אשר נערכה לפי כללי הפסיקה.

דו"ח העיכוב העולה, כי הנהג סירב להזדהות כי מפיו נדף ריח של אלכוהול, התנהגותו היתה קולנית, הוא השתולל וצעק עד כי השוטרים נאלצו לכבול אותו באזיקים.

עם זאת, בדיקת המאפיינים היתה תקינה ברובה ולטענת הנהג שתה ברכב בירה או שתיים בלבד.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לנהג.

לנהג רישיון נהיגה משנת 2007 ולחובתו הרשעה אחת בתעבורה, בעבירת קנס.

מסכימה אני עם ב"כ המשיבה, כי אין המבקשת עומדת בתנאי סעיף 57ב(ב) לפקודה היות שנתנה לבן דודה, הוא הנהג, את הרכב בידיעתה ובהסכמתה.

כמו כן, לא מצאתי, כי המבקשת עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה, כאשר לא הזהירה מבעוד מועד את הנהג לבל ישתה טרם נהיגתו ברכב.

על רקע הזיקה בין המבקשת לבין הנהג, היה עליה לפקח על השימוש שנעשה ברכב, אולם היא לא עשתה כן.

עם זאת, נטלתי במכלול שיקוליי את הנסיבות המיוחדות של המבקשת שהינה כפי שהוצגו בפניי במסמכים מטעם משרד הביטחון ולפיהם מדובר ביתומת צה"ל שאביה נהרג בהיתקלות עם אויב בשנת 1986 והותיר אחריו אלמנה ושני ילדים. עוד נטלתי במכלול שיקוליי את פעילותה של המבקשת בהווה, בניסיון לנהל חיים תקינים למרות הטראומה שחוותה המשפחה, לרבות עבודתה ולימודיה הסדירים. מצאתי, כי קיימות בנדון נסיבות מיוחדות המצדיקות קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 15 יום מיום 23.1.2010, בהתאם לשיקול הדעת שניתן לבית המשפט, עפ"י סעיף 57ב(ג) לפקודה.

אשר על כן, הנני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 15 יום מיום אחסון הרכב במגרש.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

עדי במביליה – אינשטיין, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: