רזניק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות, בגין הפסקת תשלום השלמת הכנסה החל מחודש 5/2011, בהתאם לסעיפים 5(ב) ו-9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק") בשל הכנסות שיש לתובעים.

2.משניתנה החלטת פקיד התביעות ולפיה "מ-05/2011 אינך זכאי להשלמת הכנסה...", הגישו התובעים תביעתם לבית הדין.

3.בכתב התביעה טענו התובעים, כי סכום הכסף שקיבלו מבנם עמד על סך של 110,000 ₪ בלבד, ושימש כהלוואה שעליהם להחזיר ולא כ"חיסכון". כספים אלה שימשו את התובעים לצרכי מחייתם הבסיסיים, עקב מצבם הכלכלי הקשה, שכן התובעים פוטרו מעבודתם ואין להם כל מקור הכנסה. לפיכך, טוענים התובעים, כי ההפחתה מקצבת הזקנה מהסך של 4,042 ₪ לסך של 3,627 ₪, הינה שגויה מן היסוד, שכן סכום הכסף אותו החשיב הנתבע כחסכונות, אינו כספי חסכונות כלל כי אם כספי הלוואה.

4.בכתב הגנתו טען הנתבע כי בחישוב הכנסות התובעים נלקחו בחשבון הכנסות מקצבת הזקנה שאותה מקבלים בני הזוג, שהינה בגובה 3,625 ₪ ובנוסף נלקחה בחשבון הכנסה מחיסכון אשר מורכבת מפקדון על סך 113,133 ₪ וכן פיצויים בגובה 7,676 ₪, לפיכך סך כל הרווח החודשי הינו בגובה 414 ₪, וסכום זה הופחת מסכום הגמלה המלאה לבני הזוג, אשר עמדה על סך 4,042 ₪.

5.אין מחלוקת כי בנם של התובעים, מר בנימין רזניק, לווה מבנק ירושלים הלוואה בסך 250,000 ₪, והפקיד לחשבון הבנק של התובעים סך של 110,000 ₪.

6.הפלוגתא בה יש להכריע הינה – האם כדין ייחס הנתבע לתובעים סכום זה כהכנסה לצורך בחינת זכאותם לתשלום השלמת הכנסה על פי סעיפים 5(ב) ו-9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 והאם כדין נשללה זכאותם לתשלום השלמת הכנסה בסך של 414 ₪.

7.בתיק זה העידו התובעים ובנם – מר רזניק בנימין. הנתבע לא הביא עדים מטעמו, אולם צירף תעודת עובד ציבור.

8.מתעודת עובד הציבור שנערכה ביום 15/1/12, החתומה על ידי הגב' רותם אשכנזי, עולה כי בתאריך 31/5/11 הגיש התובע 1 בקשה לתוספת השלמת הכנסה, ותוספת זו אושרה מחודש 5/11. עוד צויין בתעודת עובד הציבור, כי חישוב תוספת השלמת ההכנסה הינו לפי הרכב משפחתי, גובה קצבת הזקנה של התובעים :1,762 ₪ – קצבת הזקנה של התובע+ 1,863 ₪ - קצבת הזקנה של התובעת, עודכנה הכנסה על חיסכון בסך 111,133 ₪, כך שהרכב היחידה החודשית לתובעים עומדת על סך של 4,041 ₪ לחודש.

בהתאם לתע"צ חישוב הזכאות לתוספת השלמת הכנסה, הינו כדלקמן:

חיסכון שאינו נלקח בחשבון (6 פעמים השכר הממוצע) = 48,948 ₪.

יתרה 62,165 ₪ x 8% ÷ 12 = 414 ₪.

4,041 ₪ (הרכב היחידה המשפחתית) – 1,762 ₪ – 1,863 ₪ – 414 ₪ = 2 ₪ (השלמת הכנסה).

לפיכך יוצא כי התובעים זכאים לתוספת השלמת הכנסה בגובה 2 ₪ לקצבת הזקנה, בתביעה שהוגשה על ידם בחודש 5/11.

המסגרת הנורמטיבית

9.סעיף 9 לחוק מגדיר מהי הכנסה שיש להתחשב בה לצורך מתן גמלה על פי החוק, וזה לשונו-

(א)בחוק זה, "הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות –   

(1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;

(2)תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(3)דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972.