רז נ' שקורי ואח'

פסק דין

לפניי מונחת בקשת רשות ערעור – שהוכתרה על ידי המבקש כערעור - על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' מ' כפיר) מיום 4.3.12, במסגרתה דחתה את התנגדות המבקש למינוי כונס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 01-81727-08-8 המתנהל כנגד המבקש לביצוע פסק דין.

ההליך לפני רשמת ההוצאה לפועל

1. למען הסדר הטוב יובאו להלן, בקליפת אגוז, תמצית ההליכים המרכזיים שהתנהלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כפי שעולה מהבקשה והנספחים והרלוונטיים לדיון שלפניי:

א. תיק ההוצאה לפועל נשוא ערעור זה נפתח כנגד המבקש ועוד 4 אחרים לביצוע פסק דין שניתן כנגדם (יצויין שהתיק נפתח לאחר ששולם הסכום של 132,000 ₪ על חשבון החוב) .

ב. בשלב מסויים הסכימו המשיבים, הם הזוכים על פי פסק הדין ובתיק ההוצאה לפועל למחוק 4 מהחייבים בתיק, וההליכים בתיק ההוצאה לפועל המשיך להתנהל כנגד המבקש בלבד.

ג. המבקש הגיש בקשה בטענת פרעתי (להלן: "בקשת הפרעתי הראשונה") שנדחתה בים 22.9.11 על ידי הרשמת הנכבדה עת ציינה כי אין המדובר אלא בבקשה בטענת קיזוז נטענת, שאינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל.

ד. המשיבים המשיכו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש, ופעלו במסגרת הליכים אלו בין היתר אף למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין שגם למבקש זכויות בו (להלן: "הבקשה למינוי כונס נכסים").

המבקש הגיש התנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים.

ה. עם או בלי קשר, הגיש המבקש ביום 6.2.12 בקשה נוספת בטענת פרעתי (להלן: "בקשת הפרעתי השנייה").

בקשה זו הובאה לפני הרשם הנכבד מר א' לכנר, שלא עיכב את ביצוע פסק הדין והורה להמציאה לתגובת המשיבים (ראו החלטתו מיום 16.2.12).

ו. ביום 4.3.12, לאחר שהתקבלה תשובת המשיבים להתנגדות המבקש לבקשה למינוי כונס נכסים, דחתה הרשמת הנכבדה את התנגדות המבקש וקבעה בסיפא להחלטתה שלאחר שתוגש לפניה הבקשה למינוי כונס בשנית תבחן אותה לגופו של עניין ותתן החלטה בהתאם.

להשלמת התמונה יצויין שהמבקש אף הגיש בקשות נוספות להפחתת החוב בתיק בסכום של 300,000 ₪ ובקשה על פי הוראות סעיף 58 לחוק ההוצל"פ (כך נטען בבקשה שלפניי – ואינני מחווה דעה ביחס לכך) – בקשות שטרם התבררו לגופן.

מכל מקום, החלטה זו מיום 4.3.12, המתייחסת לדחיית ההתנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים היא ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקש בבקשת רשות ערעור

2. טוען המבקש ששגתה הרשמת הנכבדה עת דנה בבקשה למינוי כונס נכסים, בטרם ביררה את הבקשה בטענת פרעתי השנייה.

3. טוען המבקש ששגתה הרשמת שלא התייחסה לטענות אשתו, שהיא בעלת מחצית הזכויות בנכס, עליו מתבקש הצו, וכן בזכויות על פי סעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 שנרשמו לטובת שני בניו.

דיון

4. לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, ומכח סמכותי לפי תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.