רז נ' פקין ואח'

פסק דין

1. המבקש ביקש פסק דין הצהרתי כי שני תנורי שריפה לקרמיקה ומתקן ליישור חומר (להלן: המיטלטלין), שעוקלו והוצאו מבית שבבעלותו, על ידי המשיבה 3 (להלן: המשיבה), שייכים לו ולא למשיבים 1 ו- 2 (להלן: החייבים), שבהם נושה המשיבה.

2.המבקש משכיר לחייבים, החל משנת 2003, נכס שבבעלותו. בתצהירו הוא טוען כי החל מחודש אפריל 2009 חדלו החייבים לשלם לו את שכר הדירה. משנצבר חוב שכר הדירה, הגיעו המבקש והחייבים להסדר ולפיו שילמו החייבים שכר דירה לתקופה של שלושה וחצי חודשים, תשלום בעין, באמצעות המיטלטלין שהעבירו לבעלותו של המבקש. על פי דרישתו של המבקש, הוציאו לו החייבים חשבונית מס/קבלה, מיום 14.7.09, על סך 9,500 ₪, עבור המיטלטלין (החשבונית צורפה לתצהירו).

שלושה חודשים לאחר מכן עוקלו והוצאו המיטלטלין במסגרת הליך הוצל"פ שמנהלת המשיבה כנגד החייבים לגביית חוב פסוק.

המבקש טוען, בהסתמך על עסקת התשלום בעין כאמור לעיל, כי המיטלטלין שייכים לו, ולא לחייבים.

3.המבקש מסר בתצהירו כי ערכם של המיטלטלין כיסה את שכר הדירה עבור שלושה וחצי חודשים (סעיף 6 ג' לתצהיר).

בעדותו אישר המבקש כי משתמה תקופה זו, באוגוסט 2009, נוצר שוב חוב של שכר דירה שהחייבים לא פרעו לו. לשאלת ב"כ המשיבה, אם גם בחודשים האחרונים אין החייבים משלמים לו את חוב שכר הדירה, השיב המבקש: "משלם קצת. הוא שוכר אצלי כבר חמש שנים. אני מסתדר אתו עם מה שהוא משלם" (בעמ' 3 לפר').

4.ב"כ המבקש מייצגת את החייבים בהליך ההוצל"פ, שהמשיבה מנהלת נגדם.

בחקירתו הנגדית של המבקש עימת אותו ב"כ המשיבה עם כך שבמגעים שנוהלו בין הצדדים הוצע כי המיטלטלין ישוחררו ממחסני הערובה על חשבון החייבים, וכי החייבים ימכרו אותם בשוק החופשי וישלמו למשיבה את תמורתם בסכום שלא יפחת מ- 5,000 ₪. ב"כ המבקש טענה כי הצעה זו תוקנה להצעה אחרת: כי המיטלטלין יימכרו ישירות למשיבה. אין בכך כדי לשנות את המהות, היינו: כי גם אליבא דב"כ המבקש נועדו המיטלטלין, על פי אותה הצעה, לשמש כחלק מפירעון חובם של החייבים למשיבה (הדיון בהליך דנן נדחה לבקשת הצדדים, בשל המשא ומתן שהתקיים ביניהם, אך מגעים אלה לא הניבו הסכמה).

הפירכה שבעניין זה - אל מול טענת המבקש כי המיטלטלין שימשו לפירעון חובם של החייבים כלפיו - היא ברורה: אם המיטלטלין כבר שימשו לפירעון חובם של החייבים כלפי נושה אחד (המבקש), ועל ידי כך הועברו מבעלות החייבים לבעלות המבקש; אזי אין החייבים יכולים למכור אותם פעם נוספת - לא בשוק החופשי ולא ישירות למשיבה - באופן שאותם מיטלטלין ישמשו גם לפירעון חובם של החייבם לנושה האחר (המשיבה).

המבקש השיב על פירכה זו, כי הוא רכש את המיטלטלין בתמורה לשכר הדירה, וכי מי שירצה בהם צריך לקנות אותם ממנו.

אולם בחקירה החוזרת השיב המבקש תשובה סותרת: כי הוא לא התנגד לכך שהחייבים ימכרו את המיטלטלין למשיבה. תשובה זו מתיישבת עם תוכן הצעת ההסדר כפי שהוצג על ידי ב"כ המבקש, היינו: כי המשיבה תרכוש את המיטלטלין מהחייבים, ובמילים אחרות - כי המיטלטלין ישמשו פירעון, על חשבון חובם של החייבים למשיבה.

הפירכה שבשימוש באותם מיטלטלין לפירעון "כפול" - נותרה איפוא בעינה.

5.אני מסכימה עם ב"כ המשיבה, כי המבקש לא הוכיח במידה הדרושה את אמיתות העסקה הנטענת של העברת המיטלטלין לבעלותו. מעדותו של המבקש עלה כי ככל הנראה יש לו מערכת יחסים עם השוכרים-החייבים, אשר במסגרתה הוא סופג אי-פירעון על ידם של חוב שכר הדירה. ההסדר שהוצע, ולפיו ישמשו המיטלטלין לפירעון על חשבון חובם של החייבים כלפי המשיבה - לאחר שכבר שימשו, כביכול, לפירעון של חוב שכר הדירה למבקש - תומך בטענת ב"כ המשיבה. החשבונית/קבלה, שהוצאה לתיעוד העסקה של העברת המיטלטלין מהחייבים למבקש, אינה מהווה ראייה מכרעת כנגד הנסיבות הללו (הבנתי מהמבקש כי הוא לא השתמש בחשבונית במסגרת הנהלת-חשבונות שלו ולא הזדכה בגינה).

הרושם שנוצר הוא כי המבקש מנסה לסייע לחייבים להבריח את המיטלטלין מהמשיבה. כידוע, סעד הצהרתי הוא סעד שביושר. בנסיבות שפורטו לעיל, לא שוכנעתי באמיתות העסקה של העברת המיטלטלין מהחייבים אל המבקש.

6.על כן אני דוחה את התובענה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

הצו הזמני, מיום 5.1.10, לעיכוב מכירת המיטלטלין - בטל.

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.