רז נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 2.6.13 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות, מכוח סירוב לבדיקה לגילוי סמים.

המבקש טען כי כתב האישום אינו ערוך כיאות, כי נערך ברכב חיפוש בלא שהייתה לכך הצדקה חוקית, כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב וכי לא ניתנה לו אפשרות להתייעץ עם עו"ד בטרם חקירה.

יצוין כי המבקש לא צירף תצהיר לבקשתו ולא פרט את גרסתו העובדתית לאירוע.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

באשר לטענה כנגד עתב האישום, הרי שבשלב זה כתב האישום טרם הוגש. למבקש נמסרה הזמנה לדין, אשר הינה טיוטת כתב אישום בלבד וכל טעות אם נפלה בה ניתן לתקן בהמשך. מכל מקום, מחיקת עבירה אחת ורישום אחרת אינו פסול את הדוח, וזאת במיוחד כאשר קיים מזכר המסביר את השינוי.

באשר לסמכות החיפוש, הרי גם זו עולה מחומר הראיות הלכארוי בשלב זה. השוטר ניגש לרכב למטרה אחרת אמנם, אולם כאשר פתח הנהג את הדלת נפלו ממנו סיגריות החשודות כסמים. סבורני כי יש בכך כדי לבסס חשד לכאורה, המצדיק בקשה לעריכת בדיקה.

באשר לסירוב עצמו, דומה שאין מחלוקת כי המבקש סירב לבדיקה, אולם טען שהמשמעות לא הוסברה לו וכי ביקש להייעץ עם יו"ד.

באשר להסבר, קיים מזכר של השוטרת מרינה דוורצב לפיו "הסברתי לו את משמעות הסירוב לבדיקה וכי אם יסרב יראה בעיני בית המשפט כנהג תחת השפעת סם". סבורני כי מדובר בהסבר מספיק לצורך שלב זה של הדיון. כמו כן קיים טופס עליו חתום המבקש בו נרשם כי הוא מסרב לבדיקה לרבות משמעות מלאה של הסירוב ואף העונש הצפוי עליה.

באשר לבקשה להייעץ עם עו"ד, הרי שזו לא נתמכה כאמור בתצהיר של המבקש, אין לומר מתי הועלתה ומה הייתה תשובת השוטרים. הדרישה מופיעה במסגרת השימוע, בשלב בו היה המבקש מיוצג, אולם מנגד, המבקש הסכים למסור הודעה, והוא אישר בחתימתו כי הוא עושה זאת מרצונו לאחר שהובהרה לו זכותו להייעץ עם עו"ד.

מכל האמור לעיל, עולה כי בשלב זה של הדיון קיים חומר ראיות לכאורה לביצוע העבירה בידי המבקש.

העבירה המיוחסת למבקש הינה חמורה מאוד והיא כשלעצמה מקימה חזקת מסוכנות, אף שלא קשר לעברו התעברותי של המבקש. סבורני כי מסוכנות זו מצדיקה פסילה מנהלית לתקופה קצובה בת 30 יום, אשר תעמיד את המבקש על חומרתה ותמנע ממנו מלחזור על המעשה בעתיד הקרוב.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: