רז נ' לוי

פסק דין

לפני תביעה כספית של התובע, בנו של שותפו המנוח של הנתבע, בגין התחייבויות כספיות שהיו למנוח כלפי המנוח, לטענתו. הנתבע, הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בגין התחשבנויות בינו לבין המנוח, בנו – התובע, ואלמנתו של המנוח.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים

1.התובע (להלן: "התובע") הוא בנו של המנוח, יום טוב רז ז"ל (להלן: "המנוח"), ויורשו על פי צו ירושה.

2.המנוח הקים את חברת מצבעת רז בע"מ, ח.פ. 511637522 (להלן: "מצבעת רז"), שמקום מושבה היה בתל-אביב, ועיסוקה בצביעת מתכות.

3.המנוח חלה במחלה קשה שהביאה בסופו של דבר לפטירתו. התובע טוען כי כתוצאה מהמחלה סבל המנוח מבלבול, הפרעות זיכרון וכאבי ראש שהשפיעו לרעה באופן ניכר על תפקודו. בשנות חייו האחרונות, ובעיקר כאשר פחת כושר עבודתו, צירף המנוח את הנתבע (להלן: "הנתבע") כשותף בחברת מצבעת רז, למרות שבפועל לא הוקצו ולא הועברו לנתבע מניות מצבעת רז.

4.כן טוען התובע כי מצבעת רז נקלעה לקשיים חמורים, חובותיה לבנקים ולספקים הלכו וגדלו והיא נקלעה למשבר קשה. בשנת 2005 הגיעו חובותיה למאות אלפי ₪ ומאחר ולא יכלה לפרוע את חובותיה, הוציא המנוח את כל חסכונותיו, בסך 700,000 ₪, ובאמצעותם פרע חלק מחובותיה.

5.בד בבד, הסכימו המנוח והנתבע על הפסקת פעילותה של מצבעת רז ועל הקמת חברה חדשה, שאליה יועברו הפעילות הציוד, המכשור והידע של מצבעת רז, חברת מצבעת התכלת בע"מ (להלן: "חברת מצבעת התכלת"). החברה נרשמה במאי 2005, במניותיה החזיקו הנתבע והמנוח, בחלקים שווים ביניהם. חברת מצבעת התכלת פעלה ממתחם חברת רשפים באשקלון ועיקר עיסוקה בצביעת דלתות מתכת שיוצרו על ידי חברת רשפים.

6.התובע טוען כי מאחר והמנוח הוציא 700,000 ₪ מחסכונותיו על מנת לפרוע את חובותיה של מצבעת רז, ומאחר והנתבע היה שותפו במצבעת רז, היה על הנתבע להשיב למנוח מחצית מהסכום ששולם על ידי המנוח, קרי: סך של 350,000 ₪. בעקבות זאת, התקשרו הנתבע והמנוח בהסכם מיום 4.5.05 (להלן: "ההסכם") בו הסכימו כי כנגד חובו של הנתבע למנוח מוסר הנתבע למנוח שני שיקים, בסך כולל של 350,000 ₪. המנוח והנתבע הסכימו כי יפנו לרשות לעסקים קטנים בבקשה לקבלת הלוואה ואם תתקבל הלוואה – היא תועבר למנוח כנגד חובו של הנתבע, והצדדים יסדירו את יחסי השליטה שלהם בחברה. הלוואה כאמור לא התקבלה והנתבע לא פרע את חובו בסך 350,000 ₪ למנוח.

7.בנוסף לכך, טוען התובע, כי המנוח הפסיק, על דעת עצמו, את פעילותה העסקית של מצבעת התכלת והעביר אותה בהיחבא, ללא תשלום, למנוח או לעיזבונו, לעסק אחר שהוקם על ידו, בבעלותו הבלעדית, אותו הוא מנהל באותה כתובת של מצבעת התכלת ותוך שימוש בנכסים, בציוד ובידע שלה, תוך מתן שירות ללקוחותיה. בכך רוקן הנתבע מתוכן את מצבעת התכלת, כך שכיום היא חדלת פירעון ולמניותיה אין כל ערך. בשל כך טוען התובע, קופחו זכויותיו ונגרם לו נזק. לטענתו, למעשה המנוח והנתבע פעלו כשותפים ומדובר, למעשה, בגזלת עסקי השותפות על ידי שותף, ובכך קמה עילת תביעה אישית של התובע כלפי הנתבע, בין היתר, מכוח חוק החברות ומכוח עשיית עושר ולא במשפט.

8.התובע טוען כי משך 7 – 8 חודשים עד סמוך להגשת התביעה, העביר הנתבע לרעיית המנוח, הנתבעת שכנגד 2 (להלן: "אלמנת המנוח" או "הנתבעת שכנגד") מידי חודש סך של 3,500 ₪, על חשבון חלקו של המנוח ברווחי מצבעת התכלת, אולם רווחיה של מצבעת התכלת, וחלקו האמתי של המנוח, עולים בשיעור ניכר על הסכום ששולם.

9.לפיכך הוגשה התביעה על סך 718,535 ₪ כדלקמן:

א.418,535 ₪ - חובו של הנתבע למנוח על פי ההסכם (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה).

ב.300,000 ₪ - בגין גזלת פעילותה העסקית של מצבעת התכלת והפגיעה בשווי מניותיה.

10.הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד נגד התובע, נגד אלמנת המנוח ונגד מצבעת התכלת. לטענתו, המנוח הסתיר ממנו את דבר מחלתו, והנתבע לא היה מודע לכך עד שהמנוח נפל למשכב ואושפז בבית החולים באוקטובר 2005.

11.כן טוען הנתבע כי הרשום ברשם החברות משקף את הבעלות במצבעת רז, וכי הוא לא היה שותף של המנוח או בעל מניות במצבעת רז.

12.הנתבע והמנוח ייסדו את מצבעת התכלת והחזיקו בחלקים שווים במניותיה.

13.הנתבע טוען כי השיקים שמסר למנוח על-פי ההסכם, נמסרו לביטחון כנגד חלקו של הנתבע בשותפות החדשה. לראייה, לא נרשם בהם מועד פירעון, ולפי ההסכם אמור היה הנתבע לקבלם חזרה כנגד ההלוואה או אף לפני שהושלמו ההליכים הכרוכים בהלוואה. השימוש שעשו הצדדים בהסכם במילה "חוב" לא הייתה נכונה, והכוונה הייתה ביטחון כספי כנגד חלקו של הנתבע בחברה החדשה, שכן לא היה כל חוב שהנתבע היה חייב למנוח באותה עת.

14.בנוסף, הנתבע שילם סכומים שונים שפורטו על ידו, בסך כולל של 169,745 ש"ח, להחזר חובות של מצבעת התכלת, ומן הדין לקזז סכומים אלה מכל סכום שייפסק לטובת התובע.

15.בנוסף, שילם הנתבע לאלמנת המנוח סכום כולל של 87,000 ₪ ב- 25 תשלומים, החל מיוני 2006 ועד אפריל 2008. סכומים אלה שולמו על ידו כדי לתמוך בה ומסיבות מוסריות בלבד. גם סכומים אלה יש לקזז במלואם או בחלקם מכל סכום שייפסק לטובת התובע.