רז ואח' נ' שקורי ואח'

החלטה

בפני בקשה לסעד הצהרתי. להלן תמצית העובדות, בקליפת אגוז. פירוט העובדות, הנתונים, התאריכים וכו', מצוי בכתבי הטענות של הצדדים ובסיכומיהם לעיל.

1.המבקשים הינם רעייתו וילדיו של המשיב 3 והם גרים בבית הסמוך לבית המשיבים 1,2. בין הצדדים קיימים חילוקי דעות ביחס לגבולות המגרשים הגובלים וזכויות שימוש בשביל המשמש את המשיבים 1,2, לצורך גישה לביתם.

חילוקי הדעות עמוקים ביותר וזאת בלשון המעטה.

2.בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים בין היתר – הגישו המשיבים 1,2 תביעה שעילותיה לשון הרע, מטרד ליחיד, פגישה בפרטיות ורשלנות וזאת בת"א 6296/06 (שלום ראשון לציון).תיק זה נדון בפני כב' השופטת איריס סורוקר אשר נתנה פסק דין מיום 21.7.08 (להלן:"פסק הדין קמא").

בפסק הדין, לאחר שקבלה את התביעה העמידה כב' השופטת סורוקר את הפיצוי המגיע למשיבים 1,2 על הסך של 300,000 ₪. לא למותר לציין כי בסעיף 84 לפסק הדין ,ציין בית המשפט כי המשיבים 1,2 זכאים גם לפיצוי בראש נזק רכושי על דרך הערכה על סך של 40,000 ₪ ויחד עם זאת , הואיל והתביעה הועמדה על סך של 300,000 ₪ משיקולי אגרה זהו הסכום שנפסק. בסעיף 91 הורתה כב' השופטת סורוקר כי הנתבעים שם (המבקשים והמשיב 3 דכאן) חבים בפיצוי התובעים שם (המשיבים 1,2 דכאן) בסך של 300,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט וכן 20% שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק .

3.אין חולק כי ביום 29.7.08 שולם לידי המשיבים 1,2 סך של 132,464 ₪ מכוח פסק הדין

הנ"ל .

4.ביום 5/8/08 פתחו המשיבים 1,2 תיק הוצל"פ כנגד המבקשים והמשיב 3, וזאת מכוח פסק

הדין קמא ומספרו 01-81727-08-08 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

5.ביום 23.10.08 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי- מרכז ערעור על פסק הדין קמא

וזאת בתיק ע"א 5786-10-08.

המשיב 3 הגיש בנפרד גם כן ערעור על פסק הדין קמא וזאת בתיק ע"א 8655-11-08 .

שני הערעורים נידונו יחדיו וביום 8.6.09 ניתן בהם פסק דין על ידי כב' השופט אילן שילה (להלן:"פסה"ד בערעור").

ערעורו של המשיב 3 נדחה והוא חוייב בהוצאות המשיבים בגין הערעור בסך של 20,000 ₪.

ערעורים של המבקשים דכאן נתקבל חלקית וכל אחד מהם חוייב לשלם למשיבים 1,2 סך של 30,000 ₪. לא הוטלו עליהם הוצאות בגין הליכי הערעור.

6.להשלמת התמונה ביחס להליך הערעור אציין כי המשיב 3 , שערער כאמור לעיל על פסק הדין בבית המשפט קמא, בנפרד מיתר בני משפחתו, הגיש ביום 30/6/10 במסגרת תיק הערעור שלו בקשה שהוכתרה על ידו כ"בקשה דחופה ביותר" ובמסגרתה נתבקש כב' בית המשפט המחוזי לתקן טעות, שנפלה לשיטתו, בפסק הדין. מסתבר שבבקשה זו לא נתנה החלטה עד היום.

ב"כ המשיב 3 טען בפני כי "סבר לתומו" כי ענין זה אמור להיות מוכרע במסגרת הליך

המרצת פתיחה זה. הבהרתי באוזני הצדדים במהלך הדיון ואחזור על כך גם כעת , כי לא ברור לי מניין נולדה מחשבה זו, שהרי לטעמי- לא יעלה על הדעת כי בית משפט השלום יתבקש ליתן החלטה בבקשה לתיקון טעות אשר נפלה, לדעת הטוען זאת, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולכאורה-אין מדובר בטעות בפליטת קולמוס המובנת מאליה, בטעות חישוב שאין עליה מחלוקת, וגם בכאלה-ראוי כי "הפה שאסר הוא הפה שיתיר".

7.המרצת הפתיחה אשר בפני הוגשה חודשיים מאוחר יותר, על ידי המבקשים אשר כזכור הגישו ערעור נפרד על פסק הדין קמא , וכמובן שהיא הוגשה בהליך נפרד ולא במסגרת מי מתיקי הערעור הנ"ל.