רותי קרן נ' רשות השידור

פסק דין

1.התובעת היא עורכת ומגישה של תוכניות ספרות ברשת א'. בעקבות הליך משפטי קודם, הוסכם כי בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד – מעביד. תביעה זו באה בעקבות ההליך הקודם ועניינה קביעת מעמדה של התובעת, היקף משרתה והשאלה אם כתוצאה מהכרה בה כעובדת של הנתבעת, היא זכאית להפרשי שכר שונים.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא רשות ציבורית, שהוקמה מכוח חוק רשות השידור, תשכ"ה – 1965 (להלן – חוק רשות השידור), ועיסוקה בשידורי רדיו וטלוויזיה. מחלקת הרדיו בנתבעת, "קול ישראל", מתחלקת לשלוש חטיבות, חטיבת האומר (רשת א'), חטיבת החדשות (רשת ב') וחטיבת הבידור (רשת ג').

ב.התובעת היא עיתונאית המועסקת על ידי הנתבעת כעורכת ומגישה של תוכניות מלל ברשת א'.

ג.ההתקשרות בין הצדדים החלה בחודש נובמבר 1994. באותה תקופה התובעת הוגדרה כ"משתתפת חופשית", בדומה לעובדים נוספים בנתבעת. בהתאם, שכרה שולם באמצעות שוברי תשלום (ש"ת או "שין תפים"). התמורה בגין עבודתה של התובעת שולמה כנגד תכניות שהתובעת ערכה והגישה, כשכר קבלני, היינו תשלום קבוע בגין הכנת תוכנית מסוימת.

ד.במהלך השנים התובעת ערכה והגישה תוכניות שונות, בהיקף משתנה, בתחום התרבות (אומנות וספרות).

ה.ביום 9.2.03 נדרשה התובעת לחתום על חוזה עבודה: חוזה מיוחד להעסקת עובד מעבר לשיא כ"א - משימות תוכניות או שעות" (נספח ד' לתצהיר התובעת). התובעת סרבה לחתום על החוזה משום שמדובר היה בחוזה למשימה חולפת ולא היה מדובר במשרה בתקן קבוע.

ו.באפריל 2003 הוגשה תביעה בבית דין זה על ידי התובעת ו – 11 מחבריה לעבודה, בנושא מתכונת העסקתם (עב 2510/03, בפני כב' השופטת (כתוארה אז) לקסר). בסופו של ההליך הנתבעת הכירה בתובעת כעובדת. הצדדים הסכימו כי התובעת רשאית להגיש תביעה כספית וזו תחשב כאילו הוגשה ביום 14.4.03. הסכמות אלו עוגנו בפסק דין מיום 10.1.08, בתיק עב 2510/03, נספח א' לתצהיר התובעת).

ז.המשרה המלאה הרלוונטית לענייננו היא בהיקף של 160 שעות עבודה בחודש או 40 שעות עבודה שבועיות (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 8-9).

3.עדויות

בפני מותב זה נשמעו עדויות התובעת, עובדי הנתבעת: הגב' יעל צדוק – עמרני ומר גרשון מיטל וכן עדותו של מר יעקב אבירם, שהוא עובד הנתבעת לשעבר. התובעת הגישה תצהיר נוסף מטעם מר עודד קוטלר, אולם הנתבעת ויתרה על חקירתו. מטעם הנתבעת העיד מר אריה שקד, מנהל הרדיו בעברית, מר צבי צימרמן - מנהל כח אדם בנתבעת וגב' צגה מלקו, מנהלת רשת א'.

4.מעמדה של התובעת – האם יש לראות בתובעת עובדת קבועה?

א.לטענת התובעת, יש לראות בה כעובדת קבועה של הנתבעת. בתצהירה התובעת טענה שהתקבלה לנתבעת לאחר שעברה מכרז (סעיף 10 לתצהיר התובעת). בחקירתה הנגדית התובעת הבהירה שנגשה למכרז לתפקיד מנהלת מחלקת התרבות והאומנות, אולם לא זכתה במכרז זה. לדבריה בעקבות ההשתתפות במכרז הוצע לה תפקידה הנוכחי (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 14-22). כלומר, התובעת התקבלה לעבודה שלא באמצעות מכרז.

ב.אין חולק כי התובעת היא עובדת הנתבעת ומועסקת בתפקיד שנמצא בליבת פעילותה, במשך שנים רבות, אולם על פי המצב המשפטי הנוהג כיום אין בעובדות אלו כדי להקנות לה מעמד של עובדת קבועה.

ג.הנתבעת פועלת מכח חוק רשות השידור. בסעיף 24 לחוק נקבע:

"(א)קבלת עובדי הרשות ומינוייהם ייעשו על ידי הרשות ויהיו כשל עובדי המדינה בתיאומים שקבע הוועד המנהל בכללים על פי סעיף 33.

(ב)התפקוד של עובדי הרשות, התקן, השכר, הגימלאות ותנאי העבודה יהיו כשל עובדי המדינה למקצועותיהם – בהתחשב באופיים המיוחד של תפקידים המיוחדים לרשות בלבד; ובשים לב לכך הם ייקבעו על ידי הוועד המנהל.

(ג)הרשות רשאית להתקשר לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם אדם כלשהו, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הרשות להתקשר בחוזים מיוחדים, במקרים ולפי תנאים שבהם ניתן להעסיק עובדים בשירות המדינה בחוזה מיוחד, וכן עם סוגי עובדים שקבע הוועד המנהל."