רושרוש נ' בראנסי ואח'

פסק דין

התובע יליד 8.3.1953, נשוי ואב ל- 8 ילדים, נהג משאית במקצועו, נפצע בתאונת דרכים ביום 31.3.2006, עת ירד התובע מרכבו ונהג צד ג' שביקש לעצור לידו החליק ופגע בתובע.

ביום 1.4.06 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "פוריה" בטבריה.

בבדיקתו הודגמה דפורמציה ב- ACJ עם סימן piano חיובי והגבלה בתנועות בכתף עקב כאבים.

בצילומי הרנטגן שבוצעו אובחן התובע כסובל מתת פריקה של ACJ בדרגה 2.

התובע טופל באופן שמרני עם מתלה שוחרר לביתו.

בהמשך היה התובע נתון במעקב במסגרת קופת חולים עקב תלונות על כאבים והגבלות בכתף ימין.

ביום 30.6.2006 עבר התובע בדיקת אולטרא סאונד כתף ימין שהדגימה קרע שלם בגיד הסופרהספינטוס והסתיידות גסה בגיד הסבסקפולריס (להלן: "הבדיקה הראשונה").

ביום 26.11.2007, בוצעה לתובע דקומפרסיה של הקארומיון וכריתת ACJ, ובגישה פתוחה בוצעה תפירה של גיד הסופרהספניטוס וטנודזיס של גיד הביצפס. לצורך כך אושפז התובע למשך 3 ימים, החל מיום 25.11.2007 ועד ליום 28.11.2007.

ביום 28.10.2008 עבר התובע בדיקת אולטרא סאונד כתף ימין חוזרת שהדגימה אטרופיה של גיד הסופרהספינטוס עם הסתיידות בתוכו (להלן: "הבדיקה השנייה").

הנתבעים (הנתבעת 2 הינה מבטחת הנתבע 1) אינם כופרים בנסיבות התאונה והכיסוי הביטוחי. המחלוקת הינה בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובע בגין התאונה.

הנכות הרפואית

מטעם בית המשפט מונה ד"ר קליגמן לשמש כמומחה רפואי בתחום האורטופדי.

ד"ר קליגמן בחוות דעתו קבע לתובע 10% נכות צמיתה בכתפו הימנית בהתאם לסעיף 42 (1) ד1 , בגין נזקי השרוול המסובב, כשמחצית מאחוזי הנכות נזקפו לתאונה והמחצית האחרת למצב רפואי קודם.

וכך נכתב בפרק "הקשר הסיבתי" בחוות הדעת:

"נכות בכתף ימין:

הממצאים הקליניים כוללים הגבלה קלה בטווח תנועות במפרק הכתף מימין במרבית המישורים עם פיסוק היד מעבר לגובה השכם. הודגמה רגישות מקומית ודלדול שרירים באזור חגורת הכתף מימין. הודגמו סימנים חיוביים לתסמונת ההתגוששות מימין.

הממצאים האובייקטיביים תומכים בתמונה הקלינית שהודגמה בבדיקתי.

על סמך הממצאים שבבדיקת ה- US שלאחר הניתוח, הרי מדובר בנזק בגיד הסופרספינטוס.

מכאן, הנני קובע נכות בגובה 10% בהתאם לסעיף 42(1)ד'1.