רוקח נ' מדינת ישראל

1. לפני ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) ב-מ"ת 56396-05-17 מתאריך 05.07.2017, במסגרתו בית המשפט המחוזי הנכבד הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים בענייננו.

אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בערר.

רקע והליכים קודמים

2. בתאריך 25.05.2017 הוגש כנגד העורר (נאשם 2 בכתב האישום – ח"מ) ואחיו (להלן: האח, וביחד: הנאשמים) כתב אישום לבית המשפט המחוזי הנכבד, בגדרו יוחסו לעורר העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), תקיפה בנסיבות מחמירות – שתי עבירות לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, ואיומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. 

3. לפי עובדות כתב האישום, המתלוננים 3-1 הינם אחים, אשר עובדים בפיצרייה מסוימת בבאר-שבע. לפי הנטען, בתאריך 15.05.2017, בסמוך לשעה 14:00, אחותם של הנאשמים התקשרה לפיצרייה והזמינה פיצה לביתו של העורר. עוד נטען כי בסמוך לכך, ולאחר שהעורר קיבל את הפיצה שהוזמנה, העורר ואחותו התקשרו לפיצרייה, תוך שהעורר הביע את מורת רוחו מהפיצה. לפי הנטען, העורר איים באותה שיחה על המתלונן 3 כי יגיע לפיצרייה לדקור ולהרוג אותו. עוד נטען כי מיד בתום השיחה המתלונן 3 התקשר למשטרה ועזב את הפיצרייה.

4. לפי עובדות כתב האישום, לאחר מכן, בשעה 15:20 לערך – הנאשמים הגיעו לפיצרייה, כאשר האח מצויד בסכין, והם נעמדו מצדו השני של דלפק השירות. יצוין כי באותה העת, לפי הנטען, המתלונן 1 נותר לבדו בפיצרייה. עוד נטען כי העורר השליך את הפיצה על דלפק השירות ודרש מהמתלונן 1 לדעת עם מי שוחח עמו בטלפון. בסמוך לאחר מכן, כך נטען, הנאשמים, בהובלת העורר, נכנסו אל מעבר לדלפק השירות והתקרבו לעבר המתלונן 1, העורר הדף אותו, ודרש שוב לדעת מי שוחח עמו בטלפון. אז, לפי הנטען, המתלונן 2, ששהה מחוץ לפיצרייה, כשבנותיו הקטינות ממתינות לו ברכבו, נכנס לפיצרייה ונעמד בכניסה לדלפק. עוד נטען כי העורר פנה אל המתלונן 2 ודרש גם ממנו לדעת מי שוחח עמו בטלפון, בתגובה, המתלונן 2 השיב לעורר כי איש לא שוחח עמו. לאחר שמסר את תשובתו זו, נטען כי האח היכה את המתלונן 2 באגרוף בפניו והעורר דחף אותו. עוד נטען כי בתגובה לכך המתלונן 1 אחז בידו של האח ובידו השנייה הרחיק את העורר מהמתלונן 2, ומנע מהנאשמים להתקרב לעבר המתלונן 2.

5. בהמשך לאירועים הנ"ל, לפי הנטען, הנאשמים המשיכו לנסות ולהתקרב אל המתלונן 2, בעוד שהמתלונן 1 ניסה להרחיקם ממנו, וזאת תוך שהעורר צועק לעבר המתלונן 2 "בוא בחוץ". לאחר מכן נטען כי האח דחף את העורר כדי להגיע לעבר המתלונן 1 והכה את המתלונן 1 באגרוף בפניו. בתגובה, כך נטען, המתלונן 2 הכה באגרוף את האח בפניו, ואחז אותו בצווארו. בשלב זה, כך נטען, המתלונן 1 נאבק באח בכך שחבט בראשו באמצעות קסדת אופנוע שהייתה במקום; או אז האח שלף סכין יפנית (להלן: הסכין) ודקר את המתלונן 1 בפניו ובצווארו. במקביל נטען כי העורר והמתלונן 2 המשיכו להיאבק, בשלב זה האח הגיח לעבר המתלונן 2 ודקר אותו באמצעות הסכין בפניו, בראשו ובמותנו, כאשר העורר ממשיך להכות את המתלונן 2 וכולם רצים אל מחוץ לפיצרייה. שם, לפי הנטען, האח המשיך לדקור בסכין את המתלונן 2, תוך שהמאבק בינו לבין העורר נמשך. לפי הנטען, באותה העת, המתלונן 1, לאחר שנדקר, יצא מן הפיצרייה, לעבר המתלונן 2 והנאשמים, כשהוא אוחז בסכין לחיתוך פיצה, זאת, על פי הנטען, כדי להגן על המתלונן 2, ואז הנאשמים ברחו מהמקום.

6. כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמו למתלוננים 1 ו-2 הפציעות הנטענות הבאות:

א)             למתלונן 1 – נגרמו, בין היתר, פצע באורך 15 ס"מ בצוואר עם דימום פעיל קל, המטומה, פצע מדמם באורך 7 ס"מ בצוואר, וכן חתך באזור לחי ימין. בנוסף, פצע דקירה בבית החזה העליון, לצד פגיעות נטענות נוספות.