רוקח דייויד ואח' נ' פלג אתי ואח'

החלטה

זוהי בקשה לתיקון כתב התביעה.

תובענה זו הוגשה ביום 29.7.09. הסעד שהתבקש בה היה סעד של "אכיפת הסכם", זאת בנוגע להעברת זכויות בחנות המצויה בקומת קרקע בבניין ברח' שינקין 16 בתל אביב (גוש 6933, חלקה 65) ולתשלום סך של 250,000 דולר. ההסכם שמדובר בו הוא הסכם בין התובע לבין הנתבעת 1, אשר כלפיה (וכלפי הנתבע 2) נטען כי ייצגו חברי "קבוצת רכישה", אשר רכשו את הבניין (הנתבעים 3 - 30).

הנתבעת 1 הגישה בתיק זה תביעה שכנגד כנגד התובע וכנגד עורכי הדין שמואל שוב ושושי בירזון.

לאחר שהתיק עבר מספר "תהפוכות", לרבות החלפת ייצוג של חלק מהצדדים, הוסכם והוחלט, בישיבת קדם המשפט מיום 15.9.11, על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 21 (עו"ד אביטל אופק) (עמ' 34 לפרוטוקול). באותו דיון הסתבר עוד כי מתגבשת הסכמה גם עם יתר חברי קבוצת הרכישה.

ואכן, ביום 6.10.11 נתתי תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין התובע לבין הנתבעים 3 – 20, 22 – 30, שבמסגרתו נמחקו הערות האזהרה שנרשמו לטובתם והתביעה נגדם נדחתה.

התובע מבקש כעת לתקן את כתב התביעה בשלושה מישורים נפרדים:

הראשון, להתאים את כתב התביעה למחיקתם של כל חברי קבוצת הרכישה, כמפורט לעיל; השני, להורות על צירופם של שני נתבעים נוספים – בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ולשכת רישום המקרקעין בתל אביב; השלישי, לתקן את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 על מנת "לחדד הטענות כנגדם ולהוסיף עילות תביעה – פיצויי נזק, השבת דמי שכירות וגילוי חשבונות".

הנתבעים 1 ו- 2 לא מתנגדים למחיקת נתבעים או להוספתם, אך עותרים לחייב את התובע בהוצאות עקב הצורך בתיקון כתב ההגנה בהקשר זה. הם מתנגדים נמרצות לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע להוספת עילות כנגדם. לגרסתם אין להתיר הוספת עילות אשר לא נכללו בכתב התביעה המקורי, במיוחד לאור השיהוי הרב שבו נגועה הבקשה (לא רק מיום הגשת התביעה אלא אף מיום הצהרת התובע על כוונתו לתקן את כתב התביעה).

התובע השיב להתנגדות. לתיק הוגש כבר נוסח של כתב תביעה מתוקן.

ראיתי לנכון להיעתר באופן חלקי בלבד לבקשה.

ראשית, עצם העובדה שחלק מהנתבעים (למעשה רובם) נמחקו מכתב התביעה איננה מקימה, בדרך כלל, חובה או זכות לתקן את כתב התביעה; במקרים רבים מושגת הסכמה לאורך הדרך עם נתבע זה או אחר, וגם אם ההליך נמשך כנגד צדדים אחרים, אין כל סיבה לתקן בכל מקרה כזה את כתבי הטענות. עם זאת, ומכיוון שממילא אתיר הגשת כתב תביעה מתוקן, אין מניעה להתאימו לעובדת מחיקתם של רוב הנתבעים.

שנית, אין כל הצדקה לצרף את לשכת רישום המקרקעין בתל אביב. רשם המקרקעין אמון על ביצועם של פסקי דין ועל רישום זכויות בהתאם לנקבע בהם (בכפוף כמובן לנוהלי המרשם). דבר שבשגרה הוא שהפרקליטות מבקשת למחוק כתבי טענות דומים אשר מוגשים כנגד רשם המקרקעין, ודבר שבשגרה הוא שבקשות אלו נענות.

באשר לצירוף בנק לאומי למשכנתאות בע"מ – ראוי אכן לצרף צד זה שכן לטובתו רשומות משכנתא והערת אזהרה, כך שזכויותיו עלולות להיפגע.

שלישית, אין כל הצדקה לתיקון המקיף שנערך בכתב התביעה בכל הקשור להוספת עילות כנגד הנתבעים 1 ו- 2. גם אם נוהגת הגישה הליברלית, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, אזי גם לגישה זו קיימים חריגים, כגון שיהוי, השלב שבו מוגשת הבקשה והעדר תועלת בתיקון (למשל כאשר תיקון אינו מראה עילה או שהסעד מצוי ממילא בסמכות בית משפט אחר) (ראו, למשל, רע"א 1819/11 עירית חולון נ' אלינובק (2011)). עוד נקבע בפסיקה כי אין חובה להתיר תיקון כתב תביעה כך שיונח למעשה כתב תביעה חדש לחלוטין; מטרת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא להתיר תיקון שיאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת ולא בהצגתם של שאלות חדשות. הנטייה היא, במיוחד בשלב שבו הוגשו זה מכבר כל כתבי הטענות ונערכו מספר קדמי משפט במהלך תקופה של כשנתיים, שלא להפוך את התביעה לתביעה אחרת ובעצם "להתחיל את ההליך מבראשית" (ראו והשוו: רע"א 4040/11 שגב נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ (2011)).

עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן מלמד על כך שנכללים בו סעדים כספיים, אשר לא רק שחלקם לא נכללו בכתב התביעה המקורי, אלא שספק רב אם הם מצויים בסמכותו של בית משפט זה. במשפט הישראלי נוהגת עדיין הלכת "פיצול ההתדיינות", כך שדומה כי כאשר נתבעים סעדים הקשורים לרישום זכויות במקרקעין, אשר מצויים בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, ולצידם סעדים כספיים בסכומים המצויים בסמכותו של בית משפט השלום, אין מנוס מפיצול ההתדיינות. זאת, כאשר אין המדובר בסעד טפל ההולך אחר הסעד העיקרי (למשל חזקה ההולכת בעקבות בעלות) או בסעד שבגררא; סעד כזה מכוון למצב שבו יש להכריע בשאלות שעלו "דרך אגב", בדרך להכרעה בעניין העיקרי המצוי בסמכות בית המשפט, ולא בעילות או בסעדים אחרים ונפרדים, שאינם בסמכותה של אותה ערכאה (ראו: ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה (2003); ע"א 2618/03 פי.או.אס. בע"מ נ' ליפקונסקי (2004)).

כתב התביעה המתוקן שהוגש לתיק מוצא ממנו. אני מתיר רק את התיקון הנגזר מההחלטה הנוכחית.

תקנות 93 ו- 94 יחולו.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים 1 ו- 2 בסכום של 5,000 ₪.

לאור זאת, נדחית ישיבת קדם המשפט מיום 4.1.2012 ליום 23.4.12, 9:00. באחריות התובע ליידע דבר מועד זה גם את הנתבע המצורף, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ.