רוצינסקה נ' ולצר

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 4.10.11 (כב' השופטת לימור ביבי-ממן).

בפסק הדין נתקבלה תביעת המשיב כנגד המבקשת ממנה שכר דירה, להשבת ערבות בנקאית שחילטה המבקשת בסך 30,000 ₪ אותה הפקיד אצלה המשיב לצורך הבטחת התחייבויותיו לפי הסכם השכירות.

כמו כן נדחתה בפסק הדין תביעה שכנגד בגין נזקים שגרם - לפי טענות המבקשת - המשיב לדירתה ולחפצים שהושארו בה, וכן בגין שכ"ד, עוגמת נפש והוצאות נוספות, בסכום שהועמד לצרכי סמכות על סך 31,900 ₪ (לאחר הפחתת סך הערבות שחולטה).

בפסק הדין קבע בימ"ש קמא, לאחר ששמע את הצדדים לפניו בחן את הראיות לרבות התמונות שהציגו הצדדים, כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את הנזקים הנטענים על ידה.

ביהמ"ש קבע, בין היתר על סמך עיון בתמונות שצרפה המבקשת ועל סמך עדות אחות המבקשת, כי ככל שנגרמו נזקים לדירה או לריהוט הנחזים מהתמונות אלה נובעים לכאורה מבלאי סביר בדירה ושל הציוד - אשר על פי סעיף 10(א) להסכם השכירות אינם בתחום אחריותו של המשיב - ובפרט לאור היות הריהוט בדירה בן למעלה מ 15 שנה והיותה של הדירה בת 37 שנים שנשחקו עם השנים באופן התואם לכאורה את הנזקים הנחזים.

ביהמ"ש קבע שגם אם נחזה מהצילומים שהוצגו לפניו קרע בתמונה שניזוקה הרי זו היתה מאוחסנת בחדר סגור אליו היתה גישה מלבד המשיב גם לאחות המבקשת שהגיעה לחדר כדי לסדר ולאוורר ולכן קיים ספק באם המשיב היה זה שגרם לקרע .

בית המשפט קבע כי עדות המשיב היתה אמינה בעיניו, לעומת גרסתה ועדותה של המבקשת אותה מצא כלוקה בחסר ולא מהימנה בעיניו ובין היתר באשר נמנעה מלהציג ראיות ועדים רלוונטים על מנת לתמוך בטענותיה.

לפיכך, קבע ביהמ"ש כי חילוט הערבות הבנקאית נעשתה על ידי המבקשת שלא כדין והמשיב זכאי להשבת מלוא סכום הערבות שחולט.

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך במתן תשובה.

פסק הדין מבוסס על ממצאים שבעובדה אותם קבעה הערכאה המבררת לאחר ששמעה את העדים ובחנה את הראיות, על התרשמות בית המשפט מן העדויות והמשקל שניתן, בהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

בנסיבות, קביעותיו של בית המשפט קמא הן סבירות על פניהן ומנומקות, הללו התבססו על חומר הראיות שבא לפניו לרבות תמונות שהוצגו לפניו מטעם הצדדים - שגם צורפו לבר"ע והן תומכות לכאורה בממצאי הערכאה הדיונית - ואין למצוא בהן כל טעות גלויה על פניה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

הממצאים העובדתיים נקבעו לאחר שערכאה דיונית השתכנעה באופן פוזיטיבי על פי מכלול הראיות - לרבות מתוך עדות המשיב שנתקבלה כאמינה בעיניו ומתוך עיון בתמונות שצרפו הצדדים - כי לכל היותר נגרמו נזקים הנובעים מבלאי סביר, אשר על פי לשון ההסכם שצורף אינם באחריות המשיב. על כן, גם אם נצא מהנחה שהנטל על המשיב, הרי שלמקרא פסק הדין לכאורה עמד בו, ומשמצאה ערכאה דיונית את עדות המשיב אמינה בעיניה על פני גרסת המבקשת אין מקום להתערב בהחלטתה הסבירה על פניה לקבל את תביעת המשיב ולדחות התביעה שכנגד.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

4678313