רופא ובית חולים יפצו בשל רשלנות רפואית בלידה

1.         לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע 1 (להלן - התובע), לפי הנטען, בשל התרשלות הנתבעים בלידתו ובסמוך לה.

רקע עובדתי

2.         התובע נולד ביום 6.12.04 בבית חולים אלדג'אני, הנתבע 2 (להלן - בית החולים). מדובר בבית חולים קטן ליילוד וגניקולוגיה, שעל פי תנאי רישיונו מצויות בו שתי "עמדות לידה" (ר' תעודת רישום בית החולים, נספח ב' לתצהיר ד"ר ג'ושה). מעקב ההריון נערך במרפאת JMC של שרותי בריאות כללית (הידועה גם כמרכז אלקודס הרפואי בע"מ) (להלן - המרפאה).

3.         בעת ההריון היתה אמו של התובע, התובעת 2 (להלן - התובעת), בת 26 ואם לשני ילדים בריאים. מעקב ההריון נערך ע"י ד"ר ואפא דקק, אולם בשני ביקוריה האחרונים של התובעת במרפאה, בשבועיים שלפני הלידה (ביקור מיום 27.11.04 וביקור מיום 4.12.04), הופנתה התובעת באקראי, בשל חופשתה של הרופאה המטפלת, לנתבע 1, ד"ר ג'ושה. בביקורה האחרון של התובעת במרפאה, ביום 4.12.04, בהיותה בשבוע ה-40 להריונה, ערך ד"ר ג'ושה בדיקה להערכת משקלו של העובר ומצא כי הוא 3,400 ג'.

4.         יומיים לאחר ביקור זה, ביום 6.12.04, בשעה 16:30, הגיעה התובעת לבית החולים, בשבוע 40 להריונה, ובמצב של לידה פעילה. עם הגיעה לחדר לידה, הציגה התובעת מכתב הפניה לבית החולים, אשר ניתן לה ע"י ד"ר ג'ושה, המבקש ליצור עמו קשר עם קבלת התובעת לחדר לידה. בהתאם לאמור במכתב ההפניה, נקרא ד"ר ג'ושה לבית החולים וטיפל בלידתה של התובעת.

5.         בשעה 18:05 נולד התובע בלידת ואקום. התובע נולד במשקל 4,170 ג' ובאפגר 8/9. בבדיקת התובע ע"י רופא ילדים נתגלה כי התובע אינו מזיז את ידו השמאלית, והתובע אובחן כסובל מפגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית השמאלית, שיתוק ע"ש ארב (ERB PULSEY ).

6.         גיליון הלידה  (DELIVERY & LABOR) שנערך ע"י ד"ר ג'ושה, אינו מציין כל אירוע מיוחד במהלך הלידה, למעט השימוש בואקום (שולפן ריק). זאת אף שאין חולק כי אירעה "תקיעת כתפיים" במהלך הלידה (ר' דברי בא כוחו של ד"ר ג'ושה בע' 11 לפרוטוקול. כן ר' ס' 48 לתצהיר ד"ר ג'ושה). רק בגיליון השחרור צוין החשד לשיתוק ע"ש ארב.

כתב התביעה

7.         כתב התביעה תוקן פעמיים. התביעה הוגשה במקורה נגד בית החולים והתבססה על חוות דעתו של פרופ' זאב וינר, כפי שתפורט להלן. בהמשך, ובשל טענות בית החולים כי אין לו כל אחריות לאירועים נשוא התביעה, וכי כל חבות, ככל שקיימת, מוטלת על ד"ר ג'ושה בלבד, צורף גם ד"ר ג'ושה כנתבע נוסף. בית החולים הוסיף ושלח הודעת צד ג' לד"ר ג'ושה ולשירותי בריאות כללית, בכל המתייחס לפעולותיו של ד"ר ג'ושה במסגרת המרפאה, ובעקבות זאת צורפה גם שירותי בריאות כללית כנתבעת נוספת, והורחבו טענות התובעים גם למעקב ההריון במרפאה. סיכומם של דברים הוא, שד"ר ג'ושה נתבע בתביעה זו בשני כובעים: בכובעו כרופא שערך את מעקב ההריון במרפאה (ביחד ולחוד עם שירותי בריאות כללית), ובכובעו כרופא שיילד את התובע בבית החולים (ביחד ולחוד עם בית החולים).

טענות התובעים להתרשלות ד"ר ג'ושה בכובעו כרופא בית החולים -  חוות דעת פרופ' זאב וינר

8.         התובעים צירפו, כאמור, לתביעתם את חוות דעתו של פרופ' זאב וינר, מומחה למיילדות וגניקולוגיה. חוות דעת זו מתייחסת להתרשלות ד"ר ג'ושה כרופא בית החולים. על פי האמור בחוות הדעת, שיתוק ע"ש ארב נגרם בדרך כלל עקב קושי בחילוץ הילוד, וליתר דיוק קושי בחילוץ כתפי הילוד, בשלב האחרון של הלידה, אשר במהלכו נגרם נזק לעצבים המעצבבים את היד (Brachial plexus). גורם הסיכון המשמעותי ביותר ללידה טראומטית עם תקיעת כתף הוא משקל העובר. ככל שהעובר גדול יותר, גדל הסיכון לתקיעת כתף. גורם סיכון נוסף הוא קיומה של סכרת אימהית בה היחס בין גודל גוף העובר (כולל הכתפיים) לבין גודל ראשו של העובר נוטה לטובת הגוף ומגדיל הסיכון לתקיעת גוף העובר ברמת הכתפיים. קיימים גורמי סיכון לתקיעת כתפיים גם במהלך הלידה, כמו למשל לידת ואקום. בעניינו של התובע קובע פרופ' וינר, רשלנות הצוות הרפואי היא שגרמה לשיתוק בידו של התובע, זאת משני היבטים. האחד, בכך שלא הומלץ לתובעת, כבר עם הגיעה לבית החולים, לבצע ניתוח קיסרי. והשני, בכך שבוצעה לידת ואקום.

9.        באשר להעדר המלצה לביצוע ניתוח קיסרי, מציין פרופ' וינר כי הדרך הראשונה למניעת תקיעת כתף ונזק לילוד היא ע"י הימנעות מראש מלידה נרתיקית וביצוע ניתוח קיסרי. כאשר הערכת המשקל של העובר היא מעל 4,500 ג' או כאשר מדובר בעובר לאם סוכרתית שהערכת משקלו היא מעל 4,000 ג', יש להמליץ ליולדת על ניתוח קיסרי. בענייננו, עם הגיע התובעת לבית החולים, לא נעשה ניסיון להעריך את משקל העובר כנדרש. אף לא צוין ברשומה שנשללה סכרת הריונית אצל התובעת. יתר על כן, בבדיקתה של התובעת צוין כי לעובר ריבוי מי שפיר, ממצא המעלה חשד לסכרת הריונית. במצב דברים זה, לו התבצעה הערכת משקל לעובר כנדרש, היה סיכוי סביר כי זה היה מוערך כעולה על 4 ק"ג. בשל נתון זה, יחד עם האפשרות לקיומה של סכרת הריונית, שלא נשללה, היה על הצוות המטפל להמליץ לתובעת על ביצוע ניתוח קיסרי ועל ידי כך להימנע מלידה טראומטית.

10.       באשר לסיום הלידה בואקום, מציין פרופ' וינר כי לידת ואקום ניתן לבצע רק בתנאים מאוד מסוימים כמוגדר בספרות הרפואית. אין לבצע לידת ואקום כאשר ראש העובר גבוה באגן, שכן ניסיון לידת ואקום כאשר הראש גבוה יכול לגרום לכישלון הלידה הנרתיקית, וגרוע מזה, הוא יכול לגרום ללידה טראומטית. בענייננו, הרשומות הרפואיות אינן מתארות כנדרש את הסיבה לביצוע לידת ואקום, מה היו התנאים כאשר בוצעה (באיזה גובה היה ראש העובר ומה היתה פתיחת הצואר) וכיצד בוצעה. יתר על כן, אף שהיתה תקיעת כתף, אין כל תיעוד בגיליון הלידה המעיד על קושי בחילוץ הכתפיים, או האמצעים שננקטו לחילוצם. נוכח עובדות אלה סבור פרופ' וינר כי "תוצאות הלידה העגומות... עשויות בהחלט לנבוע מכך שלידת הואקום בוצעה שלא כהלכה וגרמה בסופו של דבר לשיתוק יד שמאל של התינוק". פרופ' וינר מוסיף ומציין כי אי תיעוד קשיי הלידה וההתמודדות עמם, מדיפים "ריח של רשלנות". 

11.       יצוין כבר עתה, כי במהלך חקירתו הנגדית, ומשהוצגו לו נתונים לגבי הערכת משקלו של העובר ושלילת סוכרת הריונית במהלך מעקב ההריון במרפאה, חזר בו פרופ' וינר מטענת הרשלנות בכל המתייחס להיבט הראשון. גם ב"כ התובעים הסכימה כי לא היתה אינדיקאציה מוקדמת לביצוע ניתוח קיסרי (בע' 71 לפרוטוקול).

טענות התובעים להתרשלות ד"ר ג'ושה בכובעו כרופא המרפאה (שירותי בריאות כללית)

12.       כאמור, בכתב התביעה המתוקן בשנית, הוסיפו התובעים וטענו להתרשלות ד"ר ג'ושה גם בכובעו כרופא שירותי בריאות כללית, וכמי שערך את מעקב ההריון (בסיומו), זאת בשל שתי טענות: האחת, שהועלתה על יסוד טענות ד"ר ג'ושה בכתב הגנתו, כי התובעת הופנתה לביצוע הלידה בבית החולים אף שד"ר ג'ושה ידע שבית החולים אינו ערוך למתן מענה לכל סיכון. והשניה, שהועלתה על יסוד חוות דעתו של ד"ר דן קלמן שהוגשה מטעם בית החולים, כי ד"ר ג'ושה התרשל בהערכת משקל העובר בעת בדיקתו את התובעת במרפאה ביום 4.12.04.

טענות בית החולים

13.       בית החולים טוען כי אין לו כל אחריות לאירועים נשוא התביעה, וכי כל חבות, ככל שקיימת, מוטלת על ד"ר ג'ושה בלבד. בית החולים טוען כי בעת לידת התובע, ד"ר ג'ושה לא נמנה עם צוות העובדים הקבוע של בית החולים. עוד הוא טוען כי התובעת היתה מטופלת "פרטית" של ד"ר ג'ושה, וכי בילוד התובעת בבית החולים, פעל ד"ר ג'ושה כ"קבלן עצמאי" השוכר את שירותי בית החולים, ולפיכך בית החולים "אינו חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו" (ס' ב1 לכתב ההגנה). בית החולים הוסיף וטען כי הובהר לד"ר ג'ושה כי מכיוון שאין הוא עובד של בית החולים עליו לדאוג לרכישת ביטוח לאחריות מקצועית אישי וכי פוליסת הביטוח של בית החולים אינה מכסה מקרים דוגמת מקרה זה. 

14.       בית החולים הוסיף והגיש הודעת צד ג' נגד ד"ר ג'ושה ושירותי בריאות כללית, בה טען כי היה על ד"ר ג'ושה ושירותי בריאות לידע את בית החולים כי משקל העובר גבוה, ולפיכך מחייב שקילת ניתוח קיסרי אלקטיבי.