רוסק (כונס) נ' אבאייבה

החלטה

1.המבקש, כונס נכסים בתיק הוצל"פ 01-31730-40-9, מבקש רשות ערעור על סעיף 3 בהחלטתה מיום 13.6.13, של כב' רשמת ההוצל"פ כפיר מירב שקבעה כי בקשה בעניין שכ"ט הכונס יש להגיש לאחר סיום הליך רישום הנכס על שם הרוכש.

הסעיף לגביו מתייחסת הבקשה הינו חלק מהחלטה המאשרת את המכר ומורה על העברת הזכויות על שם הרוכשים ומאשרת הוצאות מסוימות בהליך המימוש.

2.המבקש טוען כי החלטת הרשמת משנה את שהיה נהוג במשך שנים רבות לאשר תשלום שכ"ט כונס נכסים לאחר קבלת מלוא תמורת המכר.

כן טוען המבקש כי פעל ופועל על מנת להשיג את כל המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות וכי הליך רישום הנכס על שם הרוכש תלוי בעורכת דין שייצגה את המשיבה בעסקת הרכישה, בשלטונות המס וברשות המקומית.

3.בין היתר מפרט המבקש אילוצים להשלמת הרישום מתיקים אחרים כגון בניה ללא היתר שבנו החייבים וחלקו הנכס ליחידות דיור, ובהסכם נקבע כי הרוכש אחראי להכשרת החריגות ולא נענה לפניות הכונס ורשם ההוצל"פ שחררו מתפקיד למרות אי הרישום ובתיק הוצל"פ אחר לא נרשמו הזכויות על שם הרוכש, בשל טעויות של מנהל מקרקעי ישראל ועיקול פקיד שומה על זכויותיהם של הבעלים הקודמים שמכרו לחייבים.

המבקש מפנה להוראת סעיף 75 (א) לחוק ההוצל"פ לפיו נקבעו סדר תשלום כספים שנגבו כאשר בשלב ראשון משולמות ההוצאות ושכ"ט עו"ד לפי סעיף 10 (ג) לחוק דינו כדין הוצאות.

4.כן מפנה המבקש לתקנה 85 לתקנות ההוצל"פ לפיה רשאי הכונס לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי סעיף 59 לחוק, אם לא הורה רשם ההוצל"פ אחרת.

לבסוף טוען המבקש כי אם יתעכב בתהליך רישום הזכויות תוכל רשמת ההוצל"פ להתרות בו ואף לחייבו בהוצאות, אך אין זה צודק לעכב את תשלום שכר טרחתו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה לא מצאתי צורך בתגובה שכן דינה של הבר"ע להדחות (תקנה 119 ז' לתקנות ההוצל"פ). קביעה של הרשמת הנכבדה לעניין שכ"ט הכונס נכונה וראויה, וכך ראוי לנהוג בכל בקשה של כונס נכסים לפסיקת שכרו להוציא מקרים חריגים ויוצאי דופן.

צר לשמוע כי שנים רבות נהגו לפסוק שכרו של כונס נכסים, טרם השלים מלאכתו.

כונס נכסים משלים תפקידו רק עם ביצוע רשום הזכויות על שם הרוכש ואיננו רשאי להעביר האחריות לרישום לרוכש.

רשם ההוצל"פ, מכוחו פועל הכונס, מחויב לבדוק את שאלת הרישום כאשר מ תבקש לאשר מכר שכן לא יעלה על הדעת שאדם ירכוש נכס מהרשות והזכויות בנכס לא תעבורנה על שמו.

6.בסוגית שכרו של כונס נכסים ושחרורו מהתפקיד הבעתי דעתי באריכות ברע"צ (ת"א) 15443-11-12 (פורסם בנבו) ואין צורך לחזור על כל שנאמר שם.

על בעיית הבניה ללא היתר צריך היה לעמוד ולטפל לפני המכר, כדי שלא ימצא ביהמ"ש ולו למראית עין, מאשר מכר הנגוע באי חוקיות.

כונס הנכסים שהינו זרועו הארוכה של רשם ההוצל"פ פועל מטעמו ואולם האחריות מוטלת על רשם ההוצל"פ מתחילת הליך הכינוס ועד לסופו.

7.אין בסעיפים ובתקנה שמביא המבקש בבקשתו כדי להועיל וכדי לתמוך בבקשה לפסוק שכ"ט בשלב שטרם הושלם הרישום על שם הרוכש.

הוראות החוק עניינן בתיק הוצל"פ כספי ולא בתיק למימוש נכס שכן טרם חלוקת כספים יש צורך בהחלטת הרשם על גובה השכר, ורק לאחר מכן נדרשת סדר הקדימויות בתשלום הסכומים, כך למשל אם יקבע שכר בסכום הגבוה מסכום המימוש הרי שהכונס יהיה זכאי לשכרו גם אם לא יישאר דבר לזוכה.

8.הנוהל הנכון והראוי כי כל כספי התמורה שמקבל כונס הנכנסים יועברו בסמוך לקבלתם לגזברות ההוצל"פ ומקופת ההוצל"פ ישולמו כספים להחזר הוצאות שכ"ט, תשלום לזוכה וכו'.

הנוהג שהיה קיים בעבר ולפיו החזיק הכונס את הכספים בחשבונו זמן רב, איננו נוהג עוד, הנוהג הפסול אף הביא לתקלות ולמקרים, שאינני רואה לפרטם כאן.