רוסו נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופטת נ. פראג-לבוא] הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בנהיגה בשכרות לאחר שבבדיקת ינשוף נמצאו בליטר אוויר נשוף מריאותיו 315 מק"ג אלכוהול, כל זאת ביום 12.03.07, בשעות הבוקר המוקדמות בחוצות תל-אביב, ברח' המסגר.

טענת המערער הייתה, שלא שיכור היה, ולכן נשמעו ראיות בבית משפט קמא, על סמך הראיות שבאו בפניו, מצא להרשיע את המערער.

גם בתיק זה ובתיקים אחרים, עדי התביעה לא הגישו לבית משפט קמא את כל הראיות הנדרשות להוכחת העובדה שהמכשיר בו נעשה שימוש כדי לבדוק אם המערער שיכור הופעל כראוי והיה תקין.

כוונתי היא לעובדה שלא הוגשו לבית המשפט קמא ראיות בתיק, שמכשיר הינשוף כויל כהלכה משום שלא הוגשו התעודות על תכולות הבלונים, אשר בהם היה הגז.

עם זאת, בית משפט קמא לא הרשיע את המערער רק על סמך ממצאי הינשוף, אם כי עשה שימוש גם במכשיר זה.

ההלכה היא, שאין בית משפט חייב להרשיע, חייב להתבסס לצורך הרשעה בנהיגה בשכרות רק על ממצאי בדיקה מדעית עם בדיקת דם ועם בדיקת ינשוף או אחרת, ורשאי הוא לעשות שימוש גם בראיות אחרות, ראיות "רגילות", וכך הדבר עוד, בעקבות הלכת בית המשפט העליון, בר"ע 66/86, סודקי נ' מדינת ישראל פד"י מ (4) 463.

במקרה שבפנינו נזקק בית המשפט קמא בראש ובראשונה לאמירות של המערער עצמו אשר ב-ת/1 דו"ח העיכוב הנ"ל, אמר לשוטרים ונרשם מפיו כי שתה קצת במקום אחר, כפי שנקבע בהכרעת הדין בעמ' 13 מול שורה 20 אמר הנאשם ונרשמו מפיו האמירות "אז שתיתי מעל המותר קצת, מה קרה". כן נקבע שמפיו של המערער נדף ריח חריף של אלכוהול.

כל אלה ועוד אחרות הינן קביעות עובדה שקבע בית המשפט קמא, הגם שאינני מסכים לכל האזכורים וכל ההפניות שנקט בהם בית המשפט קמא ולשימוש בחזקות שעשה ולהפניה לענין פס"ד עוזרי שאיננו רלוונטי לענין שבפנינו, הרי לא אוכל לקבוע שקביעות העובדה שקבע בית המשפט קמא הינן מוטעות באופן המצדיק התערבות, ומשכך הנני קובע שאין להתערב בהכרעת הדין.

באשר לגזר הדין, הרי הפסילה בפועל שהוטלה על המערער נופלת מפסילת המינימום, יתר רכיבי הענישה אינם חמורים, ולכן הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: