רונן חורש נ' סלקום

החלטה

ביום 23.12.09 הורה כב' השופט בן-דור על דחיית התובענה, לאחר שמצא כי התובע זומן כדין לדיון ולא התייצב, בהתאם לתקנה 11 סיפא לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז 1976. כב' השופט הוסיף וציין, כי התובע נמנע מלהגיב על בקשה למחיקה על הסף מטעם הנתבעת, וניתן היה למחוק את התובענה גם עקב חוסר מעש.

התובע הגיש בקשה זו לביטול פסק הדין. בבקשה, מודה התובע כי בן משפחתו קיבל את הזימון והודיע לו על הדיון בע"פ, אולם לדבריו היה טרוד באותה עת עקב נסיבות רפואיות של אביו. התובע לא התייחס בבקשה לסיכויי התביעה.

יצויין כי בבקשת הנתבעת למחיקה על הסף של התובענה, הודגש כי התביעה חסרה פרטים רלוונטיים, כגון סכומים, תאריכי הגביה ועילת התביעה. כאמור לעיל, הועברה הבקשה לתגובת התובע, אשר בחר שלא להגיב על הבקשה.

הנתבעת בתגובתה לבקשה למחיקה על הסף מדגישה כי התובע קיבל את הזימון לדיון 8 חודשים טרם הדיון, וכי המסמכים הרפואיים שצרף מלמדים על אשפוז חד-יומי של אביו כחודש וחצי לפני הדיון. לפיכך, לטענתה, אין הדבר מהווה הצדקה או הסבר להעדר התייצבותו של התובע לדיון.

הנתבעת הוסיפה וציינה את סיכויי התביעה הנמוכים, כעולה מבקשתה למחיקה על הסף.

בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יש להבחין בין ביטול מתוך חובת הצדק בשל פגם שנפל בהליך (למשל כאשר לא נמסרה הודעה כדבעי לצד שנעדר), לבין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בנסיבות שאין פגם בהחלטה, המסור לשיקול דעת בית המשפט. בהתייחס לבקשה לביטול פסק דין מתוך חובת הצדק, הלכה פסוקה היא, כי עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה. ואולם כאשר לא נפל פגם בהחלטה, הרי שביטולה מסור לשיקול דעת בית המשפט, אשר יבחן שני עיקרים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש, והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה.

יש לבחון איפוא, מה הסיבה להעדר ההתייצבות מזה, ומהם סיכויי התביעה מזה. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, כן קטֵן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. (ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4), 133 , 139-140).

אכן, ההלכה הפסוקה קבעה כי יש לנקוט ביד רחבה בבקשות לביטול החלטות ופסקי דין במעמד צד אחד, ולהעדיף על דרך הכלל את בירור התובענה לגופה. ואולם בענייננו, כאשר מחד גיסא מדובר במי שידע על הדיון, לא הגיש כל בקשת דחייה, ובחר שלא להתייצב, ומאידך גיסא סיכויי התביעה כפי שהוגשה, על פניה, אינם גבוהים, לנוכח היותה מעורפלת, ולאחר שהתובע לא הגיב לבקשה למחיקה על הסף שהועברה אליו, כמו גם לנוכח העובדה שכבר הוטלו על המבקש 300 ₪ הוצאות בגין אי התייצבותו, כאשר כל התביעה כולה היא על סך 1000 ₪ – הרי שנראה לי כי אין המקרה מצדיק היענות לבקשה.

בנסיבות אלה נדחית הבקשה לביטול פסק הדין, אולם בנסיבות העניין אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: