רונן בר שירה, הנאשם בלקיחת תרומות שיועדו למאבק לשחרור גלעד שליט, יוותר במעצר

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט יפרח) מיום 24.8.11 בתיק מ"ת 45283-03-11, בה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים, בעבירות מרמה רבות.

רקע והליכים

ב.        נגד העורר (יליד 1958) ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות מרמה שונות;לעורר מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון ועוד. לפי כתב האישום, במספר מועדים בשנת 2010 פנה העורר אל אנשים שונים, בבקשה כי יתרמו כסף בעבור מטה המאבק למען שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט (להלן המטה). בפועל, קיבל העורר את הסכומים לכיסו במרמה. לשם מימוש התכנית הונפקו בעבור העורר חשבוניות כוזבות, והוא עצמו תרם לחלק מהזיוף בכך שהגדיל את הסכומים הנקובים בחשבוניות. לפי אישום נוסף בו מואשם העורר, לאחר שריפת הענק שפרצה בכרמל פנה העורר אל גורמים שונים בקיבוץ בית אורן ובמושב ניר עציון, וטען בפניהם כי ביכלתו להשיג תרומות ענק ליישובים לשם שיקומם, ולשם כך הוא זקוק לסכום כולל של 300,000 ש"ח; הסכום אכן הועבר אליו, והעורר שילשל אותו לכיסו. כן מואשם העורר בכך שהונה גורמים רבים ונוספים, ובהם אדמו"ר, בית ספר ועוד, וכן שניסה להונות נוספים, ובהם מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם.

ג.        עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר. ביום 15.5.11 הוגש תסקיר מעצר בעניינו, ושירות המבחן נמנע מהמלצה על שחרורו עקב ריבוי העבירות המיוחסות לו והשיטתיות שבה בוצעו לכאורה. צוין בתסקיר, כי עבירות המרמה בהן מואשם העורר מעלות חשש כי לא יהיה במעצר הבית כדי לאיין את מסוכנותו. כן נאמר לעניין המפקחות שהוצעו לעורר - אמו ובת זוגו - שהן מביעות הזדהות אתו, ועל כן יש חשש שלא יוכלו להציב לו גבולות. ביום 24.5.11, לאחר שהסכים לקיומן של ראיות לכאורה, הורה בית המשפט (השופט קאפח) על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט קבע, כי מעשי ההונאה הרבים בהם מואשם העורר מצביעים על דפוס התנהגות בעייתי ועל אורח חיים מפוקפק; כך במיוחד, נוכח עברו הפלילי המכביד של העורר, שהורשע בעבר ב-36 עבירות מרמה, ובהן הוצאת כספים במרמה מהורים שכולים באמתלה כי יקיים טקס לזכר בנם. בכל אלה - כך נפסק - יש להעיד על מסוכנותו הגבוהה של העורר. כן נקבע, כי ישנו חשש להימלטות העורר מן הדין אם לא ייעצר, הנובע מכך שהוא נעדר בפועל ממספר ישיבות הוכחות בעניינו, ולא התייצב בתחנת המשטרה לעת הצורך. על כן נעצר העורר עד תום ההליכים כאמור.

ד.        העורר ערר על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים, וביום 15.6.11 נדחה עררו. בית משפט זה (השופט הנדל, בש"פ 4285/11) דחה את טענת העורר כי אין חשש להימלטותו מן הדין, שכן בדיון שהתקיים בעניינו בתיק קודם צוין במפורש כי המשיב הפר בבוטות את האמון שנתן בו בית המשפט במשך תקופה ארוכה, והעובדה שחזר לכאורה  לבצע עבירות דומות מראה כי לא שינה מדרכיו. כן נקבע, כי אין לקבל את טענת העורר שאינו מסוכן כיון שהציבור מכיר את דמותו דרך אמצעי התקשורת, זאת - שכן ישנן דרכים רבות לבצע עבירות מרמה "ללא פנים", באמצעות שמות בדויים, שליחים ועוד. עוד נדחתה טענת העורר להפליה בינו לבין שותפיו לכתב האישום, וזאת בנימוק שהעורר היה הרוח החיה מאחורי העבירות הרבות, ואילו השאר פעלו כמסייעים בלבד.

ה.        ביום 24.8.11 נדחתה בקשת העורר לעיון נוסף בהחלטת המעצר. בית המשפט קמא קבע, כי אין מקום לקבל טענה של חולשה וכרסום בראיות, לאחר שבא כוח העורר הסכים בדיונים קודמים לקיומן של ראיות לכאורה, וכי העובדה שיש אפשרות שהמשפט לא יסתיים תוך תשעה חודשים אינה מחייבת את שחרור העורר. בנוסף נדחתה טענת המבקש, לפיה יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית ועד תביעה בתיק, נטל אחריות על ביצוע העבירות בעת שביקר את העורר בבית המעצר. נקבע לעניין זה, שאף אם היה בכך מן האמת, הנה אף לא נטען כי הוא קיבל אחריות לגבי כל העבירות המיוחסות לעורר, ועל כן אין בכך כדי לשחרר את העורר ממעצר. על כך הערר דנא.

הערר

ו.        בערר מתבקש בית המשפט להורות על שחרור העורר בתנאים מגבילים. נטען, כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא נתן משקל של ממש לביקורו של יואל מרשק אצל העורר בבית המעצר, שכן מטרת ביקורו של מרשק הייתה לשבש את הליכי המשפט. עוד נטען לעניין זה, כי מרשק מעורב בחלק הארי מן האישומים המיוחסים לעורר, ועל כן אם תתקבל טענת העורר לפיה מרשק קיבל אחריות על ביצוע העבירות, יהיה בכך כדי להוסיף לטעמים לשחררו ממעצר. לבסוף נטען, כי האורך הצפוי של המשפט, אשר ברי כי יתנהל מעבר לתשעה חודשים, יש גם בו כדי להשפיע למען שחרור העורר ממעצר ואיתור חלופה מתאימה.

הדיון

ז.        בדיון טען בלהט עו"ד ונטורה לעורר, כי יש להבחין בין המטה לעניין שחרורו של גלעד שליט לבין המשט שאורגן ונכשל, ורק בו היה העורר מעורב; נאמר, כי העורר פעל תחת שרביטו של יואל מרשק, ושלפי הוראתו מרשק הופקדו הכספים בחשבונו הפרטי של העורר, וגם סכומי הכסף בהם מדובר אינם מה שנטען תחילה. אכן, כספים למשט שליט ולעזרה לקרבנות השריפה בכרמל הופקדו בחשבון העורר ויצאו ממנו; המשט היה יוזמה שמשפחת שליט לא רצתה בה, והנפרדת - כאמור - ממטה גלעד שליט; והעורר עצמו הופיע במשטרה בעקבות פרסומים וביקש להיחקר. כשלון המשט יתום וגולגל - כנטען - על העורר; על כן יקרוס התיק, עוד נאמר, כי ביקורו של מרשק מצביע על כרסום בראיות, שכן אמר לעורר כי דיבר עם עדים שיצילו את העורר. עוד נאמר, כי בתיק העיקרי בפני סגן הנשיא ד"ר מודריק העלה העורר טענת הגנה מן הצדק כיון שמרשק לא הואשם, הגם שהוא קשור במחצית האישומים, וההחלטה נדחתה עד לאחר עדות מרשק, שיובא לפי המלצת בית המשפט כעד מוקדם (החלטה מ-17.8.11); ומכל מקום קרוב עתה מועד תשעת החודשים שבו יהא צורך בהחלטה שיפוטית בבית משפט זה להמשך המעצר. עוד נטען, כי לעורר אמנם עבר פלילי בו ריצה כ-4 שנות מאסר לפני שנים, אך היה גם קצין חינוך ואיש טבע וחברה, והוא בן למשפחה רבת זכויות בתפקידים בטחוניים בכירים; אין בעורר מסוכנות ואחיו נכונים לפקח עליו, תוך עיבוי פיקוחן של אמו וזוגתו.

ח.        עו"ד ד"ר גורדון טען למדינה, כי אין מקום לעיון חוזר, שזהו ההליך הנוכחי, במקום שיש בו מסוכנות גבוהה וחשש לאי התיצבות. באשר לביקור מרשק במעצרו של העורר נטען כי אין זה השלב להעריך את משמעות הדבר, אשר יבורר במשפט העיקרי, מה גם שחלק ניכר מן האישומים אינם קשורים במרשק. עברו של העורר, כך נטען, חמור אינו מצדיק התערבות ומתן אמון. 

הכרעה

ט.        לאחר העיון בכל החומר שבתיק, לרבות הודעת מרשק במשטרה ביום 15.8.11 בעקבות ביקורו אצל העורר, אין בידי להיעתר לערר לעניין העיון החוזר. אכן, עבירות מרמה אינן מוגדרות בדין כעבירות היוצרות מסוכנות סטטוטוריות, ואולם פסיקה ענפה ומוכרת קבעה, כי במקרים של עבירות סדרתיות או בנסיבות מוגדרות אחרות יינתן מעצר עד תום ההליכים, והדברים ידועים. ולענייננו, ראשית, כתב האישום נגד העורר, שלגביו נקבע בהסכמה קיומן של ראיות לכאורה, הוא מסמך מבהיל, הכולל פירוט מעשי הונאה בשפל המדרגה המוסרי, תוך ניצול סיטואציה של אהדה ציבורית למצבו של החייל השבוי גלעד שליט מזה ונפגעי השריפה בכרמל מזה, להוצאת כספים לכיס העורר בטענות שווא כאילו אלה מיועדים למטרות ציבוריות. בצדק ציין השופט קאפח בהחלטתו מיום 24.5.11, כי לכאורה היה כאן שימוש ציני באירועים קשים של אנשים שבורי לב. 

י.        זה המקום להזכיר כי אכן, כפי שציין בא כוח המדינה, עסקינן בתיק של עיון חוזר, המושתת בראש וראשונה על ביקורו של מרשק במעצר העורר; לכך אדרש בהמשך, אך הנחת המוצא היא כי קביעות בית המשפט המחוזי, שאושרו ב-15.6.11 על-ידי השופט הנדל, בעינן עומדות, בכפוף לבדיקת הטענות החדשות שהועלו כמשאלת עיון חוזר. 

יא.      לעניין זה אומר תחילה, כי לא ראיתי ממש בטענה שהכסף הקשור בפרשת שליט יועד למשט ולא ל"מטה"; הדבר אינו מעלה או מוריד, שהרי מה לי משט מה לי מטה, בודאי בעיניו של תורם פוטנציאלי. הקו שנקט העורר לכאורה בפעולותיו מזכיר את הפרשה העגומה שנכללה בכתב האישום בגינו נדון לארבע שנות מאסר ב-1999, ובה הבטחת טקס להורים שכולים לזכר בנם, שלא מומשה, וזאת בתוך 27 עבירות אחרות של מרמה דאז. תקוות שנתלו בעורר בערכאת הערעור בשעתו, כי ישוב למוטב, נכזבו. בנוסף היתה הרשעה ב-2010 בעבירות גניבת נכס, מרמה וקבלת דבר במרמה מ-2002, ובה נגזר דינו - לא זכיתי להבין מדוע - כתום שמונה שנים.

יב.       אשר לעניין ביקור מרשק, אכן, אין לכחד כי יש מוזרות ותמיהה לכאורה מבחינות שונות, הן ביוזמת הביקור והן באישורו על-ידי הרשות. מרשק הוא עד תביעה חשוב, ויש להניח כי דבר הביקור יתברר בפני סגן הנשיא ד"ר מודריק במשפט העיקרי. לעת הזאת אין "בשר" בדמות ראיה ברורה לתוכן שיחתו של מרשק עם העורר, ומכל מקום בצדק ציין השופט יפרח, כי העורר מואשם באישומים אחרים החורגים מהפרשיות בהן היה מרשק מעורב. לעיצומה של "פרשת ביקור מרשק", ככל שיש בה ממש, יתיחס בית המשפט המחוזי בתיק העיקרי.

יג.       נוכח כל האמור, לא קמה עילה לעיון חוזר, משאין מתקיימים תנאי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, קרי גילוי עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן ניכר. הנסיבה החדשה של הביקור אינה בעלת עוצמה שיש בה כדי להטות את הכף. על כן איני נעתר לערר.

           ניתנה היום, ה' אלול התשע"א (4.9.11).