רומנו נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו [כב' השופטת נ' פראג-לבוא], מיום 18.02.14, שלא להיעתר לבקשת המערער לחשב פסילה מלנהוג בתיק שבית המשפט לתעבורה בת"א 10035-12-10.

לשיטת המערער ולבקשתו, בהינתן שבחודש ספטמבר 2006 לא החזיק רישיון נהיגה תקף, יש לראות את מצבו כמי שהפקיד את רישיונו במועד גזר הדין, בו הוטלו עליו 18 חודשי פסילה ביום 23.12.10. בית משפט קמא דחה את בקשתו של המערער על הכתב, לא קיים דיון בבקשה, בקבעו "הבקשה נדחית. הפסילה ראשיתה ביום הפקדת התצהיר. מאידך אם נהג המבקש טרם שהפקיד את התצהיר, הרי שנהג בעת פסילה".

לטענת המערער, הן בבקשתו בבית משפט קמא והן בערעור, הפקיד חלף רישיון (תצהיר) ביום גזר הדין כאשר הוא נמצא יחד עם עורך דינו דאז במזכירות בית המשפט לתעבורה, אך משום מה בית המשפט, מזכירות בית המשפט, לא סרקה את התצהיר שהגיש.

כאן המקום להצביע על מספר פניות בהתנהלותו של המערער – מדובר במערער שלחובתו ובעברו פסילות מלנהוג רבות במועדים שונים. ביום 02.04.13 הציג המערער לשוטרים, כך על-פי כתב האישום שתלוי ועומד נגדו ואף הורשע בו על-פי הודאתו, רישיון נהיגה על שמו, שהקושי הוא שאינו מוכר על-ידי משרד הרישוי, כלומר, רישיון מזויף.

באותו כתב אישום בתיק 262-04-13 נטען, כי המערער הפקיד את רישיונו בכלל במועד אחר. ביום 14.07.11, למרבה ההפתעה, למרות הנטען בפניי, הודה המערער בעובדות כתב אישום זה ואף לא ביקש לחזור בו מהודאתו בפני בית משפט קמא.

הגם שאינני מאושר מכך שבית משפט קמא לא קיים את מצוות בית המשפט העליון בהלכה הנוהגת היום באשר לצורך לקיים דיון בבקשה לחישוב פסילה, ראה ע"פ 9142/04 אופיר אקריש נ' מדינת ישראל, מיום 24.10.04, הרי לאחר שקיימתי את הדיון בעצמי, מצאתי שאין להיעתר לערעור, בנסיבות תיק זה, אף לא בדרך של השבת התיק לבית משפט קמא לקיים דיון בעניין.

הערעור נדחה.

ניתן והודע היום י"ח אדר ב תשע"ד, 20/03/2014 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: