רומנו ואח' נ' סיסי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעים ,לטענתם,כתוצאה מתאונת דרכים מיום 16.6.12 בכביש דלתון-גוש חלב. התובע 1 (להלן:"התובע"), היה בזמנים הרלבנטיים נהג רכב מסוג" מיצובישי מ.ר 76-772-01 , התובעת 2, היא הבעלים הרשום של הרכב. (להלן: "המיצובישי") הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"),היה בזמנים הרלבנטיים נהג משאית מ.ר 19-282-13 (להלן: "המשאית")

לטענת התובעים,בעת שהתובע נסע בכביש הצר ,לפני העיקול ימינה,הבחין במשאית העולה מולו במעלה העיקול. התובע נצמד לימין הדרך, עצר את המיצובישי והמתין עד אשר תחלוף המשאית על פניו. לפתע חש חבטה במיצובישי , המשאית אשת סטתה מנתיב נסיעתה פגעה במיצובישי בחלק אחורי שמאלי.

התובעים הגישו חוות דעת שמאית ותבעו נזק ישיר לפי חוות דעת השמאי בסך 9,601 ₪.

וכן שכר טרחת שמאי בסך 1,155 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש.

2.לטענת הנתבעים, האחריות לאירוע רובצת לפתחו של התובע, שלא אפשר לנתבע להשתלב בתנועה ופגע במשאית. על פי הנטען,ע"י הנתבע, התובע לא עצר את רכבו, סטה לנתיב המשאית, ופגע בה בחלק האחורי.

דיון והכרעה:

3. לאחר ששמעתי את הנהגים, התרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויותיהם ועיינתי במסמכים שבפני, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה.

הן לאור התרשמותי מעדויות הנהגים והן לאור מיקום הנזק ואופי הפגיעה שוכנעתי כי גרסת התובע היא הנכונה, ואפרט:

לפי תמונות הנזק שנגרם למיצובישי (נספחי כתב התביעה) הוא ניזוק בחלק האחורי של

המיצובישי. מדובר בנזק בקצה השמאלי אחורי- כנף אחורית שמאלית ודלת אחורית. אילו נכונה הייתה גרסת הנתבע לפיה התובע לא עצר ופגע במשאית בחלק האחורי, אזי היו צריכים להיגרם למיצובישי נזקים גם בחזית מצד שמאל. בנוסף, הנתבע לא טרח להציג

תמונות המצביעות על פגיעה כלשהי במשאית ולא תמך טענתו לגבי נסיבות התאונה בראיה כלשהיא כגון מיקום הפגיעה במשאית.

זאת ועוד, הנתבע טען כי שאל את התובע מדוע הוא נוסע באמצע הכביש. משאומת עם עדותו זו השיב כי היה עימו עד לתאונה. אולם, עד זה לא זומן להעיד בבית המשפט. הכלל הוא שאי העדת עד מהותי ורלבנטי אשר יש בעדותו כדי להביא לגילוי האמת יוצרת הנחה כי דבריו עלולים לתרום לערעור גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן. לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).

כאמור,בנוסף לאי הבאת העד מטעמם,לא טרחו הנתבעים להציג את תמונות הנזק במשאית וגם בכך יש לעמוד כנגד גרסתם.

לפיכך ,אני מקבלת גרסת התובע וקובעת כי מלוא האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע.

3.ראשי הנזק: – משלא הובאה כל חוות דעת נגדית ומשהנתבעים לא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובעים לחקירה, לא נסתרה חוות דעתו. מובן כי לא ניתן לקבל טענות שבמומחיות שנטענו ע"י הנתבעים במהלך הדיון,על דרך הסתם, לעניין מהות התיקונים שבוצעו בהתאם לחוות דעת השמאי.

4.לאור כל האמור,אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 10,756 ₪ (שכ"ט שמאי כפי שנתבע ונזק ישיר כפי שנתבע) בתוספת הוצאות משפט בסכום של 350 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: