רומאני ואח' נ' בוארון ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויים כספיים שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מעבודות בניה שבוצעו על ידי הנתבעת 2 בהנהלת הנתבע במועדים שונים בין השנים 2009 – 2010.

לטענת התובעים בכתב תביעתם הרכב מתוצרת ניסן משנת 1993 חנה בחצר של הבניין ברח' ניצה 18/8 נתניה ונפלו עליו אבנים מלט וחומרי בניין אחרים תוך גרימת נזקים לרכב.

התובעים עותרים לסכום של 17,000 ₪.

2.בתמיכה לטענותיו התובע הגיש לבית המשפט הצעת מחיר מיום 20.1.11 (ת/2) שלפיה יש צורך "בשיפוץ וצבע כללי" תמורת 6000 ₪ והחלפת שמשה קדמית תמורת 1850 ₪.

ב – 5.7.11 התובעים פנו לנתבעים בכתב ובו דרשו 17,000 ₪ עבור "נזק מוערך לרכב". אין כל הסבר להפרש בין הצעת המחיר ת 2 לבין הסכום של 17,000 ₪.

3.בכתב הגנה מפורט טוענים הנתבעים כי לא בוצעו כלל עבודות בינה בכתובת התובעים, אלא ברח' ניצה 20.

רכב התובעים היה אכן בבניין סמוך לאתר הבניה ודובר ברכב גרוטאה, נטוש, צבוע בצבע דהוי ופגום, מלוכלך ומוזנח – כאשר 4 הצמיגים ללא אוויר בכלל.

עיון ביומן עבודה של הנתבעת לא מגלה דיווח או תלונה של התובעים בקשר לנזק לרכב.

חקירה בין עובדי הנתבעים מגלה שבהמשך תקופת הבניה לא נגרמו נזקים לרכב.

זאת ועוד, לא התקבלה כל דרישה מהתובעים מיום 5.7.11.

4.בעת הדיון ביום 30.5.13 רק התובע התייצב וטען את טענותיו.

לדברי התובע העבודות בוצעו במשך 3 שנים והנתבעים פעלו תוך התעלמות מקיום הרכב.

התובע אף הציג תמונה ת/1 שבה ניתן להבחין במנוף אשר מוריד חול מעל חלקו האחורי של רכב.

אין כל דרך לדעת מי מפעיל את המנוף או לזהות את הרכב – לטענת התובע התמונה "נתפסה מהמצלמה של הבניין" (עמ' 3 ש' 16).

התובע אף הוסיף שהפסיד 10,000 ₪ כתוצאה מכך שלא היה יכול להשתמש ברכב לעבודתו – היה לו קו חלוקה של פירות בתל אביב – עבודה שעשה לטענתו בימי חופשה משירותו הסדיר בצה"ל.

"לא עבדתי תקופה של 4 חודשים עד שקניתי רכב חדש" (עמ' 3 ש' 22).

אם כי הרכב נשוא התביעה עדיין ברשותו.

לשאלת ביהמ"ש מדוע כאשר הבחין בפגיעות עקב הבניה לא העביר את הרכב למקום אחר ובכך לצמצם את הנזקים השיב:

"את הנזק הקטנתי שהזזתי את האוטו" (עמ' 3 ש' 27).