רויטמן נ' המכללה למנהל

פסק דין

בפניי תביעה כספית. למעשה התביעה היא להחזר כספי.

התובעת שביקשה ללמוד הנה"ח אצל הנתבעת, נרשמה ושילמה בעבור חטיבה מורחבת של לימודי הנה"ח בעלות של 13,300 ₪.

בפועל, למדה התובעת, אשר עשתה לאחר מכן הסבה ועבר ללמוד חינוך בגורדון, הנה"ח 1+2 שעלותה היא 4,250 ₪ בלבד והתביעה היא להפרש הכספי בסך של 8,750 ₪.

מדובר בטענה תמוהה.

הכיצד יתכן שהתובעת משלמת בשיקים סך של 13,300 ₪, מקבלת מן הסתם קבלות, צריכה לדעת בדיוק על מה היא שילמה כסף ומה היא הולכת ללמוד ולפתע, לאחר שמסתיים סמסטר או שנה ולמעשה יצרה מצג אצל הנתבעת, אשר לא יכלה היתה לקבל לאותה תוכנית תלמיד אחר, ולכן נגרם לה בהכרח הפסד, מבקשת למעשה החזר מלא של הסכום אשר שולם לטענתה ביתר.

אין מחלוקת כי למעשה התובעת לא קיבלה כל תמורה בגין הסכום אותו היא שילמה, ואין גם אפשרות לשלוח אותה, כפי שהצעתי לקורס אחר, שכן היא כבר ביצעה הסבה לחינוך.

מצד שני, אין מחלוקת כי הנתבעת סברה שהתובעת אכן נרשמה למה שנרשמה ונמנעה ממנה היכולת לקבל תלמיד אחר.

הנתבעת סבורה כי לא מגיע לתובעת כל החזר, או לחילופין, אם מגיע לה החזר הוא יעמוד על 10% מהסך הכספי ממה ששילמה.

אני סבור שזהו המקרה ההולם, בשים לב גם להתרשמות שלי מהתובעת בביהמ"ש, לחלק את הסכום הכספי חצי בחצי.

התובעת טעתה והיא תישא בטעותה.

לנתבעת נגרמו הוכחות אך היא גם לא סיפקה שירותים המזכים אותה במלוא התמורה.

אשר על כן, מתוך סך של כ- 9,000 ₪, אני פוסק 4,500 ₪ לטובת התובעת – מחצית הסכום, ולמעשה מאחר והסכום המקורי היה 8,750 ₪, גילמתי כאן גם את הוצאות המשפט.

סכום זה של 4,500 ₪ תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ג' אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: