רוטשילד נ' מדינת ישראל

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת בית המשפט השלום לתעבורה באשדוד (כ' הש' ג. שלו, מיום 21/12/10), על פיה נדחתה בקשת המערער מיום 17/11/10 להארכת מועד להישפט בנוגע לעבירת נהיגה במהירות מופרזת שבוצעה ברכבו של המערער ביום 25/07/05 ושלגביה נשלחה למערער הודעת תשלום קנס.

הודעת הקנס, עניינה עבירת מהירות כאמור, אשר נמדדה באמצעות מכשיר המולטנובה (מצלמה).

בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא נטען כי המבקש לא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה אלא בתו שבאותה העת היה הרכב ברשותה.

הבקשה נתמכה בתצהירים של בתו של המבקש וכן של המבקש. בתצהירה של הבת ביקשה להסב את האישום על שמה וויתרה על טענת התיישנות.

כמו כן, הוסיף וטען המערער בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא, כי בדו"ח לא מצוין מספר הנקודות בהן יחויב הנהג אם יורשע בעבירה וזאת בניגוד לסעיף 69 א' (ד) לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

בית משפט קמא קבע, כי הבקשה הוגשה בשיהוי של למעלה מחמש שנים, ללא הסבר, פרט לאותה תובנה מאוחרת של המבקש בדבר צבירת נקודות.

עוד נקבע כי, המבקש לא הסביר מדוע לא פנה במועד בבקשה להסבת הדוח על שם בתו, וכיצד הוא או בתו יכולים לזכור בחלוף זמן כה רב, מי הנהג שהשתמש ברכב ביום ביצוע העבירה.

לפיכך, דחה בית משפט קמא את הבקשה.

2. טענות הצדדים

לטענת המערער הדוח שולם רק לאחר שצבר תוספת פיגורים, לפיכך לא הייתה למערער כלל אפשרות להגיש בקשה להישפט.

כן טען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, שכן המערער כלל לא ידע כי חויב בנקודות רישוי וכי עליו למהר ולהגיש בקשה להישפט.

עוד הוסיף המערער וטען, כי מהירות הרכב נמדדה על ידי מכשיר המולטנובה, ובהיעדר כיול המכשיר, לא ניתן יהיה לקבוע את דיוק המדידה ומכאן שלא ניתן להסתמך על תוצאותיו.

לטענת ב"כ המשיבה יש לקיים את עקרון סופיות הדיון, ישנה הוראת חוק מפורשת וברורה בעניין זה והיא הוראת סעיף 229(ח) לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, (להלן: "החוק").

לדברי ב"כ המשיבה פסק הדין חלוט מזה כשש שנים ולא ניתן באמצעות תצהיר סתמי וקצר לבטלו.

3. דיון

הוראות החוק הנוגעות לעניינו הינן הוראת סעיף 229 לחסד"פ, הקובעת בזו הלשון (לאחר תיקון משנת תשנ"ו):

"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1)הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.