רוטר נ' אושר עד

פסק דין

1) עניינה של התביעה הנו בעיקר, דרישת התובע מהנתבעת לפצות אותו בסך 6,800 ₪, על הוצאות ונזק שנגרמו לרכבו בגין עגלת מרכול - סופר-מארקט (להלן: "העגלה") שלטענתו פגעה ברכבו, ועליה מתנוסס שמה של הנתבעת.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים ודיון

3) התובע טוען, כי ביום 12.5.13, הבחין בעגלת סופר-מארקט עליה מתנוסס שמה של הנתבעת, כשהיא צמודה לרכבו. לטענת התובע, העגלה פגעה ברכבו, בצדו השמאלי (הדלת של הנהג והדלת שמאחוריה). התובע טוען, כי המרכול נמצא במרחק של כ-500 מטרים מביתו, כאשר חניית רכבו נמצאת בירידה תלולה ממקום המרכול. לטעת התובע, אנשים רוכשים מוצרים מהמרכול, לוקחים עגלות למקום יעדם, ולאחר פריקת העגלות הם פשוט עוזבים את העגלה "היכן שבא להם ולא אכפת להם מה יקרה"-כדבריו. מוסיף התובע וטוען בתביעתו, כי לאחר האירוע שוחח עם נציג הנתבעת, אשר ביקשו להביא הצעת מחיר לתיקון הפגיעה. טוען התובע כי קיבל מספר הצעות תיקון (אחת על סך 1,545 ₪, שנייה על סך 1,800 ₪ והשלישית על סך 2,200). חרף זאת, טוען התובע כי נציג הנתבעת, לא התייחס לנושא זה. התובע העמיד את תביעתו על סך 6,800 ₪, כאשר 2,200 ₪ הם עלות תיקון הרכב, 200 ₪ עלות דלק ו-4,400 ₪ בגין עגמת נפש.

4)הנתבעת טוענת להגנתה כי מוכחש האירוע ומוכחש הנזק. הנתבעת טוענת, כי העגלות שמשמשות את המרכול אינן יכולות לצאת לבדן מהמתחם שבו מצוי המרכול שכן יש שומר ביציאה מהמתחם שתפקידו למנוע זאת. הנתבעת טוענת, כי ככל שהוצאה עגלה מהמתחם הרי הדבר נעשה ללא ידיעתה וללא רשותה, וכי בכל מקרה, לא ייתכן שעגלה התגלגלה למרחק של 500 מטרים מבלי שתיתקל בדרך במדרכות, רכבים אחרים או תיעצר על-ידי עוברים ושבים. לטענת הנתבעת, סביר כי העגלה נלקחה שלא כדין מהמתחם של המרכול והושארה בסמוך לרכב התובע. הנתבעת כופרת גם בנזק הנטען על-ידי התובע משלא צורפה כל חוות דעת מטעמו. עוד מפנה הנתבעת לכך שביום 13.5.13 הוציא מוסך חיים לוי פחחות וצבע, הצעת תיקון עבור רכב התובע וכימת אותה בסך 1,545 ₪, ואותו מוסך, הוציא הצעת תיקון נוספת, ביום 18.8.13, אך כימת אותה והעמידה על סך 2,200 ₪.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה.

6)התובע לא הוכיח כי הנתבעת היא גורם הנזק, ולא רק. לא הוכח כלל מיהו המזיק. ממכלול החומר שהונח לפניי, דומה כי העגלה הגיעה אל רכבו של התובע באמצעות מאן דהו. יש להניח, כי עגלה כגון-דא אינה נעה לבד, ודאי שאינה נעה למרחק של כ-500 מטרים, בין המרכול לבין חניית רכבו של התובע, ללא כוח מכוון. יתירה מכך, התובע לא הראה מי סחב את העגלה, ובכל מקרה, לא הוכח במשפט לפי מאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, כי העגלה היא זו אשר פגעה ברכבו וגרמה לו את הנזק הנטען.

7)אשר על כן, נחה דעתי כי בנסיבות העניין, לא הוכח קיומה של עילת תביעה, בפרט, לא הוכח קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת, ומכאן גם מתייתר הצורך לדון בשאלת הנזק וגובהו. יחד עם זאת, למעלה מן הצורך אציין, כי גם שאלת הוכחת הנזק וגובהו אינה נטולת קשיי הוכחה, הן בשים לב לכך שלא הובאו ראיות שיש בהן לתמוך בטענה כי נגזרם נזק לרכב באמצעות העגלה, הן בשים לב לשוני והפערים בין שלוש הצעות התיקון עבור אותו נזק, והן בשים לב לכך ששתי הצעות תיקון בהפרש של כ-650 ₪ ניתנו על-ידי אותו מוסך, דבר שמעלה תהייה לעניין שיעור הנזק.

סיכום

8) לאור האמור, התביעה נדחית.

לא בלי לבטים, נקבע בזאת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ד, 29 יוני 2014, בהעדר הצדדים.