רוטנברג ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית אתא

פסק דין

בפני בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה וכן מחמת העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בחלק מהסעדים שהתובעים עותרים לקבל.

בהתאם לכתב התביעה, עותרים התובעים לשני סעדים הנובעים האחד מן השני והם:

סעד של השבת חלק מהכספים אשר שילמו (תחת מחאה) בהתאם לשומה אשר נערכה על ידי שמאי הנתבעת בגין היטל השבחה, ואשר נגבו מהם, כך לטענתם, ביתר ושלא כדין. בגין סעד זה שהוא העיקרי, הוגדרה התביעה כתביעה כספית.

השני, סעד הצהרתי ולפיו שומת היטל ההשבחה אשר הוטלה על מגרש התובעים, מפלה את התובעים לרעה באופן משמעותי לעומת שומות היטלי השבחה שהוטלו על מגרשים הסמוכים למגרשם (סעיף 20 לכתב התביעה).

העובדות הצריכות לעניינו

1. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היו התובעים בעליהם של המקרקעין הידועים כגוש 11022 חלקה 31 המצויים ברח' הגפן 14 קרית אתא ( להלן: " המגרש").

התובעים הגישו לנתבעת בקשה לקבלת היתר בניה לבניית בית מגורים במגרש.

2. כתנאי לקבלת היתר בניה נדרשו התובעים לשלם היטל השבחה בסך כולל של 168,500 ₪, מתוכם 147,500 ₪ בגין השבחת הנכס ו- 21,000 ₪ בגין הקלות נוספות (יחידת דיור נוספת), זאת בהתאם לשומת השבחה אשר ערך השמאי מטעם הנתבעת מר גדי דגני ( נספח ג' לכתב התביעה).

3. התובעים הגישו שומה נגדית מטעמם באמצעות השמאי מר חיים אטקין, לפיה היטל ההשבחה שעל התובעים לשלם הינו בסך כולל של 64,912 ₪ מתוכם 45,287 ₪ בגין השבחת הנכס ו- 19,625 ₪ בגין ההקלות.

4. ביום 15.8.2007 שילמו התובעים, תחת מחאה, את מלוא סכום היטל ההשבחה בסך 169,608.33 ₪.

5. בין התובעים לנתבעת נוהל מו"מ לשם בחינת טענות התובעים ביחס להפחתת סכום היטל ההשבחה, ולחילופין לקביעת זהות שמאי מכריע. ההפחתות בשומת השמאי אשר הוצעו על ידי הנתבעת, לא סיפקו את התובעים, וגם נסיון הצדדים להסכים על זהות שמאי מכריע העלה חרס, ומכאן התובענה שלפני.

טענות הצדדים

6. לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות על הסף בהיותה נעדרת עילה מוכרת בדין וכן מן הטעם שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בסעד של השבת הכספים אשר דורש הכרעה בערכי השומה.

עפ"י הוראת סעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") בנוסחו החל במועדים הרלוונטיים לעריכת השומה וטרם תוקן תיקון 84 לחוק (להלן : "התיקון"), נקבע כי לבית משפט השלום סמכות ייחודית לדון בערעור על הכרעת השמאי המכריע בשאלות משפטיות או בטענה כי השמאי המכריע לא נתן לצדדים הזדמנות לטעון בפניו. במקרה דנן, שמאי מכריע כלל לא מונה, ומאחר שכך אין מדובר בערעור על הכרעת שמאי מכריע, ולטענת הנתבע אין לבית המשפט כל סמכות לדון בתביעה.

מעבר לכך, ככל שבית המשפט נדרש לבחון את שאלת האפליה לה טוענים התובעים, הרי שיש צורך להיכנס לבחינת אספקטים תכנוניים ושמאיים שהחוק לא הקנה לבית המשפט כל סמכות לדון בהם, זאת להבדיל משאלות משפטיות.

7. מנגד משיבים התובעים כי התביעה הינה תביעה כספית המבוססת על הטענה כי הנתבעת חרגה מעיקרון השיוויון והפלתה לרעה את התובעים, ביחס למגרשים שכנים, בכך שלא פעלה בהתאם למטרות המוגדות בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק ולא קבעה שומת היטל השבחה שוויונית לבעלי מגרשים סמוכים. התובעים הציגו כדוגמא שומות היטל השבחה אשר הוטלו, לטענתם, על מגרשים סמוכים ואשר נמוכים בשיעור העומד על כ- 300% מהשומה אשר הוטלה על מגרש התובעים.

לטענת התובעים מאחר והם אינם מערערים על גובה חיוב ההיטל אלא על גביית ההיטל תוך אפלייה, אין מדובר בסוגיה הנופלת לגידרו של סעיף 14( ג) לתוספת השלישית לחוק.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה לסילוק התביעה על הסף ובתשובה לה ובטיעוני הצדדים בדיון בפני, הנני קובעת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.