רוזנצוייג נ' אלעוברה ואח'

פסק דין

מדובר בתביעה שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר.

ביום 27.4.2011 נתן כב' הרשם, כתוארו אז, כפכפי, החלטה בבקשה, בה נעתר לבקשה ונתן רשות להתגונן. הרשם התייחס בהחלטתו גם לאופן ניסוח עילת התביעה בכתב התביעה. כב' הרשם דאז, קבע איפוא בהחלטתו כי ניתנת רשות להתגונן ועל הצדדים להתאים את כתבי הטענות לסדר דין מהיר.

התובע, הוא המשיב דנן, לא תיקן את כתב טענותיו כנדרש הן ע"פ ההחלטה והן ע"פ הוראות תקנה 214ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

לאחר שהתובענה הועברה למותב זה כתובענה בסדר דין מהיר, ביום 5.10.12 התרה בית המשפט בצדדים כי עדיין לא התאימו את כתבי הטענות לסדר דין מהיר. בנסיבות אלה נקבע מפורשות כי על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן מותאם לסדמ"ר, אליו יצורפו כבר תצהירי עדות ראשית ומסמכים כאמור בתקנה 214ט' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, וזאת עד יום 8.11.12. עוד נדרש התובע להשלים הפרשי האגרה. בהחלטה הוזהרו הצדדים, כי אי הגשת ראיות במועד תחשב כהעדר התייצבות, וכי לא תינתן התראה נוספת.

אף הפעם התעלם התובע המשיב מן ההחלטה ולא הגיש דבר.

ביום 15.1.13 פנה ב"כ המבקשת וביקש להורות על מחיקת כתב התביעה, נוכח התעלמות התובע מהחלטות קודמות ואי הגשת כתב תביעה מותאם לסדמ"ר וראיות כפי שנקבע.

בית המשפט הורה כי התובע יגיב לבקשה ע"פ המועדים הקבועים בתקנות.

אף שחלף למעלה מחודש ימים מהעברת ההחלטה לתובע, גם הפעם לא הגיב התובע לבקשה ולא תיקן את התנהלותו.

שקלתי אם נוכח האמור בדיון בבקשת הרשות להתגונן, ניתן לראות בתביעה המקורית בסדר דין מקוצר כתביעה בסדר דין מהיר, כאשר התובע בחר שלא להגיש תצהירים או ראיות נוספים. ואולם, מעיון בתביעה המקורית, לא צורף לה אפילו תצהיר מפנה כאמור בתקנה 214ג' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, כך שלמעשה מנוע התובע מלהוכיח כל טענה עובדתית המשמשת בסיס לטענותיו המשפטיות.

בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

המשיב ישלם הוצאות הבקשה למבקשת בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: