רוזנצויג נ' מקורות חברת מים בעמ ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעות 1 ו – 2 (להלן: "מקורות" או "הנתבעות") לסילוק תביעת התובע על הסף מחמת היעדר עילה, התיישנות או שיהוי קיצוני וויתור.

בתביעתו זו של התובע, אשר הוגשה ביום 11.12.11 עותר התובע ליתן צו המורה להעביר או לשחרר לידיו את כל הכספים שנצברו לטובתו במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעות 1-2, בקופת הגמל גדיש הרשומה אצל הנתבעת 3.

העובדות

התובע עבד בחברת מקורות החל מיום 17.2.1957 ועד ליום 30/9/1986.

עם סיום עבודתו נחתם בין הצדדים הסכם פרישה, לפיו קיבל התובע 100% פיצויי פיטורים, כאשר חלק מהסכום צבור היה בקרן הפנסיה ויתרת הסכום שולמה לידיו.

בשנת 2010 נודע לתובע כי בנתבעת 3 קופת פיצויים אישית הרשומה על שמו, בה נצברו לזכותו כספים . כספים אלו מבקש התובע לקבל לידיו.

לגישת התובע, על פי הסכם הפרישה הוא זכאי לקבלת כספים אלו בנוסף על פיצויי הפיטורים שקיבל.

הנתבעות 1-2 טוענות בבקשתן זו כי יש לסלק את התביעה על הסף ממספר טעמים. נפרטם להלן .

התיישנות

לגישת הנתבעות, ככל שלתובע עילת תביעה, הרי שזו התגבשה ביום פרישתו מעבודתו – 30.9.1986. יום בו נחתם הסכם הפרישה של התובע. ככל שהייתה לתובע עילה לקבלת הכספים הצבורים בקופת הגמל גדיש – נולדה עילה זו ביום סיום יחסי עובד מעביד. 25 שנים בטרם הגשת התביעה נשוא בקשה זו.

התובע טוען כי עילת התביעה נולדה עם סירובן של הנתבעות לשחרר את הכספים הצבורים בקופת הגמל גדיש, היינו במאי 2010. רק אז התברר לתובע כי הנתבעות חולקות על פרשנות ההסכם.

לגרסת התובע, עד אותו מועד לא עשו הנתבעות דבר למשיכת הכספים, כספים אלו עמדו לזכותו של התובע והתובע לא ידע כי קיימת מחלוקת בדבר זכאותו לכספים אלו.

עוד טוען התובע כי כספים אלו הוסתרו ממנו בכוונה ולכן יש להחיל את סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות.

הלכה למעשה התובע עותר לזכויות מכוח הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ביום 30.9.1986.

וזאת לשון הסעיף הרלוונטי להסכם:"

"

משההסכם מכוחו עותר התובע לכספים הצבורים בקופת הגמל גדיש, נחתם בשנת 1986, הרי שלכאורה, חלה התיישנות על תביעתו של התובע.

אולם, התובע טוען שעילת התביעה נולדה רק עם סירובה של מקורות לשחרר לידי התובע את הכספים הצבורים בגדיש – ובתאריך 23.5.2010.

עד אותו מועד התובע לא ידע, כך לטענתו, כי קיימת מחלוקת בינו לבין מקורות בדבר זכותו לכספים אלו.