רוזנפלד גור נ' חבסוב ואח'

פסק דין

התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בשיפוי עבור נזקים שנגרמו לרכבה בעטיה של תאונת דרכים.

המבטחת, נתבעת 2, כבר שילמה לתובעת את חלק הארי של נזקיה, כך שהודתה בחבות עקרונית לתאונה.

המחלוקת נסובה אודות סך של 4,041 ש"ח, שקיזזה הנתבעת מהסכום ששולם כנזק ישיר, בגין אשם תורם בשיעור 15%.

העידו בפני התובעת והנתבע 1, שנהגו ברכבים.

לאחר ששמעתי את העדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

התובעת סיפרה בעדותה כי נסעה לאט ובזהירות, במהירות של שלושים קמ"ש בלבד, וכי לא הבחינה ברכב הנתבע 2, שהגיח לפתע וגרם לתאונה, וכאשר כבר הבחינה בו, לא הספיקה לעצור ולמנוע התאונה, שכן הוא הגיח במהירות.

לטעמי, בנסיבות אלה, אין להטיל על התובעת כל אשם תורם לקרות התאונה. הנתבע 1 הוא זה שלא ציית לתמרור עצור ופרץ לצומת לא פנויה, וגרם לתאונה.

ייתכן כי במקרים מסויימים יוטל אשם תורם על נהג רכב שנכנס לצומת כאשר זכות הקדימה שלו, למרות שמי שלא ציית לתמרור עצור הוא נהג אחר שפרץ לצומת.

אך כדי שיוטל אשם תורם כזה, יש צורך בסיבה ממשית, כגון נסיעה מהירה מדי או נסיבות אחרות המעידות על רשלנות או נהיגה לא זהירה ואין קביעה "אוטומטית" של אשם תורם.

התרשמתי מעדות התובעת, בה נתתי אמון, כי נהגה בזהירות ולאט ובאופן המתאים לתוואי הדרך, ולא נתקיימו, איפוא, כל נסיבות המצדיקות הטלת אשם תורם והפחתת סכום הפיצוי.

זאת ועוד, התמונות שהגישו הנתבעים, המלמדות, כי הנזק לרכב התובעת אירע גם בחלק הקדמי של מכוניתה, לא משנות ממסקנתי זו.

השתכנעתי כי הנתבע 1 פרץ לצומת במפתיע, ולכן לא היה סיפק בידי התובעת לבלום, ומשכך, נגרם נזק משמעותי בחלק הקדמי של רכב התובעת, וזאת בשל המהירות בה נסע הנתבע 1.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך 4,041 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 600 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסה"ד, שאם לא כן ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק גם מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי.

מזכירות תשלח לצדדים פסה"ד בדואר.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: