רוזנטל נ' נעארני ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית אשר הועמדה על ידי התובע על סך של 10,000 ₪.

לטענת התובע, בתאריך 13.8.2009 פנה לנתבע מס' 3 לשם שיפוץ תיבת ההילוכים ("גיר") ברכבו.

סוכם בין הצדדים על שיפוץ תיבת ההילוכים, בתמורה לסך של 3,000 ₪.

סמוך לאחר השיפוץ, טוען התובע, התגלו תקלות ברכב, אשר היה בהן כדי ללמד כי התיקון לא עלה יפה ולא נעשה כראוי, תיקונים נוספים שנערכו במוסך הנתבע לא הועילו. בכתב התביעה מפרט התובע את מסכת השיחות וניסיונות התיקון שנערכו בינו לבין הנתבעים.

לטענת הנתבעים, העבודה בוצעה על ידם ללא דופי, והרכב נמצא תקין בנסיעת מבחן, בנוכחות התובע. הנתבעים כופרים בכל אחריות ובכל קשר לכל תקלה נוספת שנמצאה ברכב לאחר הטיפול במוסך.

ביום 23.11.2010 נערך דיון בתיק בפניי. התברר כי לדיון לא הופיע השמאי פינקלשטיין, אשר הגיש חוות דעת מטעם התובע, ועל כן הוריתי על עריכת דיון נוסף, תוך הפקדה של תשלום לשמאי בגין עדותו.

יש לציין כי מסקנות חוות דעתו של פינקלשטיין היו כי:

"לא בוצע בתיבת ההילוכים "שיפוץ כללי", התיבה לא פורקה למכלוליה והתיקון שנערך בה, באם נערך, היה חלקי/מזערי ולא בהיקף הנדרש" (עמ' 2 לחוות דעת פינקלשטיין).

ביום 11.1.2011 נערך דיון משלים בתיק, ובו נשמעה עדותו של השמאי פינקלשטיין. במהלך הדיון אף אפשרתי לנתבע מס' 1 להפנות לשמאי שאלות מטעמו.

השמאי פינקלשטיין הותיר על בית המשפט רושם אמין ומקצועי, ועדותו העניינית הייתה כדלקמן:

"הוזמנתי לבדוק את הרכב לאחר שנטען שבוצע בו שיפוץ ולא הוצגו בפני מסמכי השיפוץ, ביקשתי אבל אמרו שהם לא קיימים.

נמסר לי שהתיקון נעשה "ללא קבלות".

ביצעתי ברכב נסיעת מבחן והרמנו את הרכב, לאחר מכן פירקנו את התיבה מהרכב ופירקנו אותה לגורמים, כל זה היה במוסך גרומטי בחיפה".

אני מגיש לביהמ"ש מספר צילומים של התיבה במהלך הטיפול בה. (דרם עם סימני שחיקה, בנדים עם דסקיות שחוקות).

אין סימנים של פתיחת התיבה, לא פתחו אותה כלל".

לשון אחר: עדותו של השמאי פינקלשטיין, וחוות דעתו, תומכות חד משמעית בטענה כי התיקון, אם נעשה, נעשה שלא במקצועיות, ובוודאי שלא היה בו כדי לפתור את הבעיות שנתגלו ברכב.

עם זאת, לא התרשמתי, ואף חוות דעת השמאי ועדותו לא מלמדות כי הטיפול הנ"ל גרר תקלות נוספות בנקודות אחרות ברכב, כפי שניסה התובע לטעון, ועל כן אני סבור כי די בהשבת עלות התיקון, יחד עם פסיקת הוצאות נגררות על מנת לשפות את התובע על נזקיו.

יצוין עוד כי בשלב מסוים אף הצהירו הנתבעים כי היו מוכנים להשיב לתובע את עלות התיקון שנעשה על ידם.

לא הובאו ראיות לנזקים נוספים ברכב, אשר גררו עלויות נוספות, אולם אני סבור, לאור הנסיבות, כי ראוי לפסוק לתובע הוצאות נוספות בגין כלל הנזקים שנגרמו לו, כפי שאפסוק בסעיף 4 לקמן. יש לציין כי התחשבתי בעובדה שאי-זימון השמאי לדיון הראשון הביא לקיומו של דיון נוסף, שאליו נדרשו הנתבעים להתייצב, ואלמלא כן היו ההוצאות הנפסקות לטובת התובע גבוהות יותר.