רוזנטל ואח' נ' מועצה מקומית להבים

החלטה

1.ביום 15.9.11 נדחתה בקשת המבקשים להכיר בתובענת שני התובעים כתובענה ייצוגית.

זאת לאור "הודעת החדילה" שהגישה המשיבה, ובהסכמת ב"כ המבקשת – במהלך הדיון מאותו היום, כי נוכח הצהרת ב"כ המשיבה שוב אין הוא חולק על תוקף הודעת החדילה במובן הנדרש לעניין זה בסעיף 9 (ב) לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו – 2006.

עם זאת, עתר ב"כ המבקשים ל"גמול" האמור בסעיף 22 לחוק – וזאת בנסיבות האמורות בסעיף 9 (ג) לחוק.

בהחלטה מיום 15.9.11 קבעתי כי תינתן החלטה נפרדת לעניין זה – ומכאן החלטתי זו.

2.לטענת ב"כ המבקשים הודעת החדילה שהוגשה על ידי המשיבה ביום 5.9.11 לא הייתה באה לעולם אלמלא הוגשו התובענה והבקשה ביום 21.6.11 – ומכאן התועלת שצמחה לחברי הקבוצה – נשוא הבקשה – כתוצאה מהגשת התובענה והבקשה.

ב"כ המשיבה טוען לעומתו כי החדילה מקביעת היטל השמירה (נשוא התובענה והבקשה) יסודה בתיקון מיום 4.4.11 לפקודת העיריות וההסמכה שנקבעה באותו התיקון. הוא מוסיף וטוען כי ב"כ המבקשים לא טרח כלל לפנות למשיבה בטרם הוגשה על ידו הבקשה והתובענה ואם היה עושה כן היה מתברר למבקשים כי אין מקום מלכתחילה להגשת הבקשה.

לאור זאת טוען ב"כ המשיבה כי המבקשים אינם זכאים ל"גמול" כלשהו. אדרבא, בנסיבות הדברים יש לחייבם בהוצאות הבקשה.

3.לאחר שבחנתי כתבי ביה"ד וטענות הצדדים בישיבת 15.9.11 החלטתי כי אין מקום בנסיבות העניין לפסוק "גמול" למבקשים.

הבקשה הוגשה למעלה מחודשיים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון האמור לפקודת העיריות, תיקון שהסמיך את הרשות המשיבה לגבות ממנו ואילך את אגרת השמירה.

הרשות אכן חדלה מהגביה הקודמת (בטרם תיקון החוק).

ב"כ המבקשים לא טרח לפנות לרשות בטרם הגשת הבקשה, על מנת לברר הדברים ואץ להגיש הבקשה.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי הבקשה שהוגשה הייתה הגורם היעיל לחדילה.

עם זאת, על אף האמור לעיל, החלטתי שלא לעשות הוצאות כנגד המבקשים וזאת בבחינת מודה ועוזב ירוחם.

4.סוף דבר- לא מצאתי הצדקה לפסיקת גמול למבקשים.

אשר להוצאות הבקשה – כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: