רוזיליו נ' שושני

פסק דין

זו תביעה כספית לסכום של 5,000 ₪ ולהלן העובדות הרלוונטיות:

1.לפני הרבה שנים בעלי הדין היו בעל ואישה.

2.לפני מספר רב של שנים הם ניהלו דיונים שונים ביניהם בבתי משפט בעניינים כספיים.

3.התובע היה חייב מזונות לנתבעת וביום 14.4.03 הפקיד התובע אצל ב"כ הנתבעת סכום של 5,000 ₪ "על חשבון מזונות" (קבלה מס' 106 של עורכת דין סיגל גולדפרב) נספח א' לכתב התביעה.

4.התובע טוען שעו"ד גולדפרב לא דאגה לזכות את חשבון תיק הוצל"פ עם סכום הפיקדון, אולם לטענתו, העבירה את הכסף לנתבעת, משום שכך הנתבעת קבלה תשלום יתר על חשבון מזונות ועליה להחזיר את הסכום לתובע. מכאן תביעתו.

5.התובע לצורך טענותיו מסתמך על תוכן החלטתה של הרשמת אונגר ביטון בתיק הוצל"פ 16000-26-04-07 מיום 30.5.05 שלפיה קבעה כי אין יתרת חוב ויש לבטל את כל העקולים על רכושו של התובע והוסיפה "(ואף יתכן כי הזוכה תהיה חייבת לחייב כספים ששולמו ביתר)"

כמו כן מציג התובע דף חשבון של אותו תיק הוצל"פ וטוען שאין כל זכר לפיקדון של 5,000 ₪.

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א. אם יש לתובע עילת תביעה, עילה זאת קמה והייתה ידועה לו מתוכן החלטת הרשמת מיום 30.5.05.

ב. תיק זה נפתח ביום 11.11.12, ולכן חלפו יותר מ-7 שנים מאז הקמת העילה, לכן תביעתו של התובע התיישנה, ואין לדון בה.

ג. אם לא די בעניין ההתיישנות, עיון במסמכי התביעה מלמד כי אין כל ממש בתביעה גם מבחינה מהותית. הרי כב' השופט מקייס בהחלטה ביניים מיום 14.4.03 חייב את התובע לשלם 10,000 ₪ על חשבון מזונות – והוא שלם רק 5,000 ₪. כמו כן כאשר כב' השופטת סיימה את הדיון במזונות ב-15.12.03 היא קבעה בין היתר:

"הנתבע (התובע כאן) רשאי לקזז סך של 10,000 ₪ אם שולמו על פי החלטות קודמות" (החלטה בתמ"ש 2140/03 בבית משפט לענייני משפחה כפר סבא). התובע שלם רק 5,000 ₪. ועולה בברור שבפתיחת תיק הוצל"פ הדבר היה ידוע לכל הגורמים. לכן ענין הפיקדון כבר זכה לדיון והתייחסות – ודובר במעשה בית דין.

ד. ולבסוף, אמרתה של הרשמת אונגר ביטון מ-30.5.05 אינה מהווה הכרעה עובדתית או משפטית אלא רק הערה – ואין די בכך לבסס תביעתו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: