רווחי דייר מוגן המופקים במסגרת חוזה השכירות אינם עילה לשינוי דמי שכירות

השופט מ' גל:

1. המערערת היא דיירת מוגנת במספר יחידות, בנכס המצוי ברחוב אגריפס 21 בירושלים.
דירה אחת משמשת למגוריה ויתר חמש היחידות מושכרות על-ידה בשכירות משנה: שלוש יחידות
למגורים ושתי יחידות לבתי עסק. המשיבה הייתה בעלת הנכס בין השנים 89' ל-97', ובשנת
2001 הגישה לבית הדין לשכירות תביעה שבגדרה עתרה לחייב את המערערת לשלם לה דמי
שכירות כוללים, בסך של 405,447 ש"ח, עבור השנים 97-'94'. בשנת 97' מכרה המשיבה את
הנכס לצד שלישי, שלימים הגיש אף הוא תביעה כנגד המערערת. במסגרת תביעה זו נקבע, כי
עליה לשלם דמי שכירות גבוהים מאלה אשר שולמו לפי חוזי השכירות המקוריים, זאת לאחר
שהצדדים שם הגיעו לידי הסדר לגבי פינוי של הנכס )ת"א 21182/98(.

2. את הזכויות לדיירות מוגנת בכל אחת ואחת מהיחידות בנפרד קיבלה המערערת מאמה,
שהייתה בעבר בעלת הנכס. לטענתה, היא שילמה לאמה את מלוא תמורת דמי המפתח ואף מעבר
לכך. לאחר מכן עברו זכויות הבעלות בנכס לאחיה של המערערת, שמכרו אותן למשיבה.