רודריגז נ' רודריגז

החלטה

1.בפני בקשה שהגיש התובע ביום 18.6.09 לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 16.2.09.

2.משלא התייצב התובע לישיבת קדם המשפט ביום 16.2.09 ולאור המפורט בכתב ההגנה ביקשה ב"כ הנתבעת לסלק את התובענה על הסף וניתן פסק דין לפיו בהעדר התייצבות מטעם התובע, נמחקה התביעה והתובע חויב בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

3.לטענת התובע, בא כוחו הקודם, עו"ד יניב שדה לקח את ייצוגו בעודו מושעה מהלשכה ולא הודיע לו על מועדי הדיונים.

התובע טוען כי לא הגיע למועד הדיון עקב רשלנותו הפושעת של בא כוחו הקודם, שלא דאג לעדכנו על דבר הדיון.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות:

א.הבקשה שבפני היא בקשה שלא מחובת הצדק אלא מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש.

התובע לא התייצב לדיון וביהמ"ש היה רשאי ליתן פסק דין נגדו.

בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות:

אחת – הסיבה לאי התייצבות במועד או לאי הגשת כתב הגנה במועד.

השנייה – סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר.

התשובה לשאלה השנייה – היא החשובה יותר.

לעניין זה ראה ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 282 – 283 ופסקי הדין המאוזכרים שם.

ב.במקרה דנן, גם אם אצא מנקודת הנחה ולפיה, התובע לא התייצב לדיון עקב רשלנות בא כוחו וכי ניתן "לכפר" על מחדל זה בדרך של פסיקת הוצאות, לא מצאתי לנכון בנסיבות העניין להורות על ביטול פסק הדין.

בפסק הדין התביעה נמחקה ולא נדחתה.

ג.התובע לא טרח לפרט בבקשה מדוע לא הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין במועד ואת סיכויי ההצלחה.

התובע מתייחס לראשונה לכך רק בתשובה לתגובה.