רודיק נ' רשות המיסים

החלטה

לפני בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית וכן בשל התיישנות התביעה.

התובע מתנגד לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף:

עניינה של התביעה הינה דרישה להשבת מס ששולם ביתר בגין שנת 2000!.

כיוון שכך על התובע להשיג על ההחלטה בדרך שנקבעה בפקודת מס הכנסה ולא לעקוף דרך זו ע"י הגשת תביעה.

הלכה פסוקה היא כי כאשר קבע המחוקק הליכים מיוחדים לבירור עניינים הקשורים לקביעתו של המס, הרי שזו הדרך היחידה בה ניתן ללכת ואין בלתה ולא ניתן לעקוף זאת ע"י פניה להליכים אחרים בביהמ"ש.

כיוון שכך יש למחוק את התביעה על הסף.

אשר לטענת ההתיישנות, הרי שגם בשל טענה זו יש לקבל את הבקשה.

התובע עצמו טוען כי השומה הפכה לסופית 5 שנים לאחר שומת ה-00 שיצאה ב-25/5/01.

משום מה, טוען התובע בסע' 9 לתגובתו כי השומה הפכה לסופית רק בשנת 2009 וזאת מבלי ליתן כל הסבר לכך.

כאשר בפועל המועד הנכון הינו ב-5/06. דהיינו באותו מועד קמה, לשיטתו של התובע, העילה להשבת הכספים.

כיוון שכך תקופת ההתיישנות הינה בחלוף 7 שנים, דהיינו ב-5/13.

כל זאת בהתבסס על טענות התובע עצמו ומבלי להביע עמדה ביחס לנכונות טענות אלה.

בהקשר זה יאמר כי לא ניתן לבחון את טענת הנתבעת ביחס לתקופת ההתיישנות, שכן לא הוצגו לפני אסמכתאות ביחס לטענה כי השומה תוקנה בשנת 2003 ואזי ההתיישנות חלה עוד קודם למועד הנקוב לעיל.

לאור האמור הרי שהתביעה התיישנה לכל המאוחר ב-5/13 ומשהוגשה רק ב-11/13 הרי שיש לדחותה בשל טענה זו.

כיוון שכך אני מורה על דחיית התובענה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת סך של 500 ₪ בהתחשב בכך שלא הוגש כתב הגנה ולא התקיים דיון.

נוכח החלטתי, הדיון הקבוע ליום 22/6/14 מבוטל.

המזכירות תיידע הצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.