רודיון נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני שתי בקשות שהגיש המבקש, האחת לביטול פסילה מנהלית והשנייה לביטול איסור שימוש, שתיהן נוגעות לעבירה של נהיגה בשכרות המיוחסת למבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אשמה לפיו ביום 2.7.11 בשעה 04:29, נהג ברכב ונמצא שיכור לאחר שבדגימת אוויר נשוף שניטלה ממנו נמצאו 345 מק"ג אלכוהול.

המבקש הגיש את טיעוניו בכתב בצורה מפורטת ואף חזר עליהם בדיון שבפניי. לדבריו, במהלך אותו ערב שתה פחית בירה אחת בלבד, נעצר לבדיקה משטרתית שגרתית, במהלך בדיקת שכרות שנעשתה לו, לא הצליח להשלים נשיפה שנייה במכשיר הינשוף ולא נבדק שוב. הבדיקה עצמה נעשתה מיד אחרי שנעצר במחסום המשטרתי, אך בחומר הראיות נרשם כי המתין כשעה לבדיקת הינשוף, דבר שאינו נכון, לדבריו. כאשר נתנו לו לחתום על כל המסמכים, לא צוין שעשה בדיקה תקינה, אמרו לו שהוא חייב לחתום על המסמכים ויכול תמיד להעמיד בספק את תוצאות הבדיקה. לדבריו – "תוצאות הבדיקה הייתה 345 פרומיל שזה ב-55 פרומיל מעל המותר בחוק". עוד הוסיף וציין כי איננו נוהג לשתות משקאות חריפים בכלל ובזמן הנהיגה בפרט. אין לו עבירות קודמות של נהיגה בשכרות, הוא סובל מבעיות חמורות בכלי הדם וייתכן שעצם העובדה שלא שותה משקאות חריפים ולאור הבעיות הרפואיות, בשל כך, נרשמה תוצאת הבדיקה כפי שנרשמה.

באשר להשבתת הרכב, טען כי לא מדובר אך ורק בענישה סובייקטיבית עבורו אלא כעונש קולקטיבי עבור כל המשפחה. הוא מפרנס יחידי במשפחה, אב לתינוקת בת שנה ועצמאי. הרכב משמש אותו לכל מערך החיים המשפחתי והתעסוקתי ועל כן יש לקבל את הבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובחומר הראיות נחה דעתי כי דין שתי הבקשות להידחות. להלן טעמיי לכך:

באשר לפסילה המנהלית – מחומר הראיות עולה כי המבקש נעצר במחסום משטרתי, נערכה לו בדיקת נשיפון, אשר חיזקה את החשד שהוא נוהג כשהוא שיכור. המבקש היה תחת השגחה מעת שנעצר ועד שהועבר לבדיקת נשיפה. במהלך אותו זמן בוצעה לו בדיקת מאפיינים. יצוין כי המבקש טען בפניי השוטרים - "חיכינו שעה לפני שיצאנו וחשבתי שזה מספיק". הנאשם חתום בצד תגובה זו. בטופס דין וחשבון על בדיקת שכרות מציין השוטר כי הוא ווידא כי מרגע שעוכב המבקש ועד לבדיקה הוא לא שתה, לא אכל וחלפו לפחות 15 דקות מעת שנעצר ועד לבדיקה. כמו כן, ציין כי נעשה שימוש בפיה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה. על הטופס חתום המבקש. בדו"ח העיכוב צוטט המבקש בעת העיכוב כמי שאמר – "שתיתי רק כוסית אחת". בתחקור שנערך לו, אישר ששתה בירה אם כי כאן טען ששתה פחית אחת של בירה. בדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות מציינים השוטרים כי ריח חזק של אלכוהול נדף מפיו. במבחן ההליכה על הקו, כשל המבקש ולא הצמיד עקב לאגודל בכל מהלך הבדיקה. בחומר הראיות דוחות מפורטים של השוטרים, פלט מכשיר הינשוף ופלט כיול המעיד על כיול מכשיר הינשוף לצורך מדידת האלכוהול שבוצעה למבקש.

בנסיבות אלה, קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת היטב את האישום המיוחס למבקש. לאור תשתית ראייתית זו ובשים לב לעבירה המיוחסת למבקש, קיימת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש ועל כן לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה בלתי סבירה ושגויה ואני דוחה את הבקשה בכל הנוגע לביטול הפסילה המנהלית.

באשר לבקשה לאיסור השימוש ברכב – בשים לב לעובדה שהמבקש הוא זה שעשה שימוש ברכב, קיימת זיקה ברורה ואדוקה בין עושה העבירה לבין השימוש ברכב, ולכן לא קמה למבקש כל הגנה על פי החוק ומכאן שגם דינה של בקשה זו להידחות.

סוף דבר, אני דוחה את שתי הבקשות.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: