רובינשטיין נ' מירילשווילי

פסק דין

רקע, ההליך והצדדים:

התביעה הינה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

הנתבעת הינה אשתו של מר מנשה מירילשווילי (להלן: "החייב").

נשוא התביעה הינו נכס מקרקעין שעליו בית מגורים הידוע כגוש 4012 חלקה 42 ו- 51 מגרש 68 (להלן: "הנכס") המצוי ברחוב סיגלון 10, לוד.

החייב והנתבעת הינם בני זוג נשואים המתגוררים בבית המגורים שעל הנכס והינם בעלי זכות בעלות בחלקים שווים בנכס, הרשום בספרי מנהל מקרקעי ישראל בלבד.

הליכים לגביית חובו הפסוק של החייב לחברת "מגדל" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), בהתאם לפסק דין חלוט לטובתה, מתנהלים בתיק הוצל"פ (פתח-תקווה) 01-38786-10-8 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

ביום 25.1.2011 ניתן צו מטעם רשם ההוצאה לפועל, הממנה את התובע ככונס נכסים למימוש ומכירת נכס המקרקעין.

ביום 27.4.11 קיבל התובע אישור מרשם ההוצאה לפועל להגשת התביעה דנן לפירוק השיתוף במקרקעין.

המחלוקת

הצדדים הגישו רשימת פלוגתאות מוסכמת, הטעונות הכרעה בהליך זה לצורך הסעד של פירוק שיתוף הנתבעת והחייב בנכס, כדלקמן:

8.1 האם יש להחיל את סעיף 33(ד) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב- 1972 על זכויות הנתבעת בדירה.

8.2 האם קיימת תחולה לסעיף 40 לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969.

8.3 האם הנכס, יימכר על ידי כונס הנכסים כפנוי או כתפוס (שאז הנתבעת תהא זכאית לדיירות מוגנת).

דיון והכרעה:

9. השאלה הינה איפוא- האם יש למכור את הנכס במסגרת הליכי פירוק השיתוף, כדירה

"תפוסה" או כדירה "פנויה".

10. הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן סעיף 40א לחוק המקרקעין,

תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"), שזוהי לשונם:

בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר נקבע כי: