רואיה נ' אוניברסיטת תל אביב

פסק דין

העותרת, תלמידה בחוג לפיזיותרפיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, הגישה עתירה כנגד האוניברסיטה לבטל את ההחלטה להפסיק את לימודיה.

בתגובה לעתירה הגישה האוניברסיטה בקשה למחיקת העתירה בהעדר סמכות עניינית.

הבקשה סומכת יתדותיה בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שבו נקבע שניתן להגיש עתירה כנגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה של החוק בעניין המנוי בתוספת הראשונה (סעיף 5 לחוק). המבקשת אינה "רשות" כהגדרתה בחוק ואף אינה מנויה בין הגופים הנזכרים בתוספת הראשונה לחוק.

ב"כ העותרת הגיב לבקשה. תגובתו סומכת יתדותיה בשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון ושל ערכאות נוספות שמהם עולה שהאוניברסיטה, כמו גם מוסדות השכלה גבוהה אחרים, היא גוף "דו מהותי" שעליו יש להחיל, לצד כללי המשפט הפרטי, גם את כללי המשפט המנהלי הציבורי.

אני מוכן להניח את נכונותו של טיעון התגובה של ב"כ העותרת, לאמור שהאוניברסיטה היא אכן גוף "דו מהותי". אלא שלא די במעמד זה של האוניברסיטה כדי להחיל עליה את סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. משמעות הגדרת האוניברסיטה כגוף דו מהותי היא שבעניינים מסוימים שבאים לפני בית המשפט יחיל בית המשפט את כללי המשפט המנהלי-ציבורי בשוקלו את התנהלות מוסדות האוניברסיטה. החלה זו עשויה להתקיים בגדרן של תובענות אזרחיות, המרצות פתיחה או כל הליך אזרחי אחר [בדידו של ב"כ העותרת הווית עובדה שכן ב"כ העותרת נסמך על כמה וכמה פסקי דין שבהן נקבע עקרון הדו מהותיות של האוניברסיטה ואלה פסקי דין שנתנו בידי "בית משפט אזרחי" מוסמך ולא על ידי בג"ץ או בית המשפט לעניינים מנהליים (למשל: ע"א 293/89 סוקולובסקי נ' מ"י; ע"א 249/91 חברה קדישא נ' קסטנבאום; ה"פ (חי') 1393/93 נפאע נ' אוניברסיטת חיפה; ע"א (ב"ש) 1038/00 פנר נ' אוניברסיטת בן גוריון; ה"פ (י-ם) 1/94 התאחדות הסטודנטים בישראל נ' האוניברסיטה העברית)].

סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים נתחמת בהוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ולפי שאין לעתירה עיגון בהוראות החוק הזה, אין מנוס אלא למחוק את העתירה בהעדר סמכות עניינית.

למעלה מן הצריך אעיר שמחיקת העתירה אינה מותירה את העותרת בלי אפשרות נגישה לערכאות לשם השגת הסעד המבוקש. היא יכולה לנקוט בהליך מזורז יחסית של המרצת פתיחה כנגד האוניברסיטה.

העתירה נמחקת. אין צו להוצאות. אם שולמה אגרה, זו תוחזר לפי הדין.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ד, 10 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: