רדיע נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לנהיגה בשכרות.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה הריני קובע כדלקמן:

מחומר החקירה אשר הונח בפני, אין ספק שיש ראיות לכאורה לביסוס האישום, המבקש נצפה נוהג ברכבו, תוך ביצוע תאונת דרכים קלה, ברכב נמצא חצי בקבוק ערק, המבקש הודה ששתה ערק באירוע בריתה, המבקש נבדק בנשיפון ותוצאת הבדיקה הצביעה על ממצא חיובי, המבקש הובל לתחנת המשטרה, נבדק בינשוף ונמצאה רמת אלכוהול של 480 מיקרוגרם. עוד עולה מחומר החקירה כי מכשיר הינשוף כויל כהלכה, והקפידו עם הנאשם על הזמנים כנדרש לשם אמינות הבדיקה.

אציין כי טענות ב"כ הנאשם לגבי קורותיו של המבקש עם המתנדב עד למקום הבדיקה, אינן בעלות נפקות משפטית בשלב זה של ראיות לכאורה, ודינם להתבהר אם וכאשר יבחר המבקש לכפור באשמתו.

באשר לסיכון מהמשך נהיגתו של המבקש הרי מדובר בנהג, הנוהג משנת 1981, ולחובת 13 הרשעות תעבורה קודמות. אך ברור ללא ספק שמדובר בעבירה מסוכנת ביותר, המעידה על מסוכנות המבקש.

בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים שהושמו בפני ע"י הצדדים, מצאתי החלטת הקצין סבירה ואיני מוצא מקום להתערב בה.

סוף דבר הבקשה נידחת.

זכות ערר כחוק.

מזכירות תידע הצדדים בהחלטתי.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

ניתנה היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.