בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
164-05-11
08/05/2011
|
בפני השופט:
אלי אנושי
|
- נגד - |
התובע:
יותם רדין
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
מבוא:
בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.
למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 14.4.11, בשעה 19.20 לערך כשהוא נוהג ברכבו ברחוב ויצמן ברעננה, ממזרח למערב בנתיב השמאלי, סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הימני ופגע עם חזית רכבו בחלק אחורי אחור של רכב פרטי מסוג סובארו שנע אף הוא באותו כיוון נסיעה. וגרם לתאונת דרכים כתוצאה מכך בין היתר נפגע הנהג המעורב (צלע שבורה ומכות יבשות), כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב.
ביום 17.04.11, נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין משטרה מאת"ן שרון וזאת ע"פ סמכותו לאור סעיף 47 לפקודת התעבורה.
דיון:
בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור. (ראה ב"ש 513/88 מ"י נ' רז גוליו פד"י מ"ב(3) עמ' 331).
על בדיקת התשובה ניתן ללמוד משני מקורות.
א. התנהגות הנהג במקרה הנדון אשר בגינו נפסל הרישיון.
ב. הרשעותיו הקודמות של המשיב.
כמו כן ב- ב.ש. 337/79 טובול נגד מדינת ישראל פס"מ תש"מ I עמ' 521, פרט בית המשפט מהם הכללים אשר ינחו את בית המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פסילה מנהלית כדברי ביהמ"ש:
"א. אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה, לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי ראיות אלה.
ב. שיקולי בית המשפט יהיו בין השאר, חומרת העבירה ואם מהווה נהיגתו של הנאשם סכנה לציבור. ".
שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:
תיק החקירה הוגש לעיוני, עיינתי בו, לא מצאתי חיזוק לטענתו של המבקש כפי שאכן עלתה מחקירתו ולפיה הרכב המעורב יצא מחניה, ללא אורות או איתות, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת - רק חברו, מציין כי בבית החולים מסר לו פרמדיק שהרכב השני יצא מחניה, אך זאת ללא כל פרט נוסף.
מנגד, הנהג המעורב טען בחקירתו כי נסע ישר בנתיבו הימיני מבין 2 נתיבים.
על פי תרשים הבוחן, התאונה ארעה בנתיב הנהג המעורב, וגם המבקש הודה בחקירתו כי רכבו פגע ברכב המעורב, בנתיב המעורב. לא נמצאו כל סימני בלימה. חבריו של המבקש שישבו איתו ברכב טענו כי לא ראו את התאונה, שכן היו עסוקים עם הטלפונים שלהם,– לאור האמור, אין ספק כי קיימות ראיות לכאורה לאחריותו של המבקש לגרימת תאונת דרכים.
אציין כי טענותיו של המבקש לעניין הראיות דינן להתבהר אם וכאשר יבחר לכפור בכתב האישום וזאת במהלך הדיון בתיק העיקרי, אך כאמור בשלב של דיון בפסילה מנהלית אין מקום ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי ראיות אלה.
עברו של המבקש ומסוכנות לציבור משתמשי הדרך:
קשה להתעלם מהמסוכנות כפי שנלמדת לכאורה מנסיבות תאונה זו, שבה גרם המבקש, תאונת דרכים, לאחר שסטה לתוך נתיב מקביל, תוך גרימת תאונת דרכים ופציעת נהג אחר. יתרה מכך, מדובר בנהג חדש אשר טרם צבר כל ותק בנהיגתו וכבר היה מעורב בתאונת דרכים ובצדק ובהגינות, אמר ב"כ כי "עצם היותו נהג חדש מהווה איזושהי אינדיקציה".