רגב ואח' נ' אופקים נסיעות ותיירות (1979) ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעת פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין אי התאמת טיול מאורגן.

2.הדיון התנהל במסגרת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. אולם, בסופו של יום ההליך עצמו התנפח וקיבל נפח של הליך מורכב מאד. הדיון עצמו התנהל כשעתיים בקירוב.

3.במסגרת התביעה נשאלה התובעת אודות רכיבי הפיצוי אותם תבעה. התובעת הגיבה בעיקר לכך שהיא עותרת להשבת כספים ו/או פיצוי מלא בכך שהגיעה לחצי האי וולדס בניגוד למפרט שניתן לה. כמו כן, אי התאמת לוח הזמנים בפועל בין המוצע כאשר בגדול הלינה התובעת על קוצר הזמן בסיור במפלי אגווסו (גבול ארגנטינה ברזיל) ושהות ממושכת של ימים בקלפטה, עיכובים בשדה תעופה וטענות ביחס להתנהגות המדריכים כלפיה וכלפי בעלה.

4.כנגד העידו מדריכי צד ג' ביחס לארגון הטיול והקבוצה וציינו כי כל שינוי במסלול ו/או בלו"ז הובהר במפגש הקבוצתי המקדמי אשר כלל פרטים רבים וחשובים אודות הטיול ואשר התובעים לא נכחו בו.

5.יוער כי חבית הטיול הוזמנה באמצעות הנתבעת ואולם, בסופו של יום, אם חלה אחריות כלשהי ביחס לתוכן הטיול מעבר לפרסום ולמידע אשר נמסר לתובעים, אזי צד ג' הוא זה שאחראי לכך.

6.לא הוכח במידה הנדרשת בהליך אזרחי שהנתבעת נכשלה/התרשלה בתפקידה כסוכנת נסיעות/טיולים.

7.צד ג' הזמין את מר מרדכי מינדר אשר השתתף בטיול להעיד בדיו. להבדיל מהתובעת, העיד מר מינדר כי הטיול היה מדהים כאשר כל המובטח התקיים ובעניין התובעת העיד כי למעשה התנהגות התובעת במהלך הטיול היוותה מטרד לכל חברי הקבוצה. מר מינדר תאר את התנהגות התובעת כמחפירה, פוגענית, דרשנית, צעקנית וכו', מר מינדר טען כי נעשו נסיונות להוצאת התובעים מהקבוצה ולמעשה עדותו זו תמכה בגרסת צד ג' לרבות עדות המדריכים אשר העידו מטרם צד ג', מר שי יוגב ומר דיין מרדכי.

8.לאחר שמיעת התובעת לעומת העדים מטעם צד ג', מתקבל הרושם כאילו המדובר בשני טיולים שונים אשר התנהלו במקביל, טיול בו השתתפה התובעת וטיול מטעם שי בר אילן.

9.לכל אורך הדיון התפרצה התובעת והעירה הערות. לא דיברה לעניין ותקפה בכל הזדמנות את העומד מולה. בית המשפט נאלץ בשתי הזדמנויות לחייב את התובעת בהוצאות אישיות (אשר בוטלו לאחר שהתובעת הביעה התנצלותה).

10.כאשר בית המשפט נדרש להכריע בין שתי גרסאות שונות, יש לבחון את תוכן העדות ואופן מסירת העדות. כמו כן, יש לזכור כי נטל ההוכחה על התובעים להוכחת תביעתם.

11.בקביעת מהימנות על בית המשפט להתייחס למניעים של כל עד במסירת עדותו.

12.בית המשפט התרשם מעדותו של מר מינדר כמהימנה. כמו כן, ברור מעדותו ובשילוב התנהגותה של התובעת כי התובעת הטרידה את כולם בקבוצה. כל העדות ביחס לתובעת והתנהגותה קיבלה חיזוק ע"י התנהגות התובעת באולם בית המשפט. בדיון היה ברור שהתובעת הינה אישה דעתנית, המאמינה בצדקתה ואינה מוכנה לשמוע דבר או חצי דבר הסותר את אמונתה, לדוגמא: כאשר בית המשפט ניסה להבין מדוע עותרת התובעת לכרטיסי טיסה לארגנטינה, העדיפה התובעת להמשיך בגרסתה ולהתעלם משאלות בית המשפט. כאשר בית המשפט הצליח למקד את התובעת ביחס לטיסה לאי וולדס, הסתבר שנקודה זאת חלה סטיה ממסלול הטיול המובטל לה. התובעת המשיכה בתלונות נגד צוות צד ג' בשטח בטענה כי צעקו עליה כאשר היא אחרה בחמש דקות או כאשר היו עיכובים בשדה התעופה.

13.כנגד עדות התובעת העידו מר מינדר, מר שי יוגב ומר מורדכי דיין. העדפתי את עדויות עדי ההגנה (צד ג') על פני עדות התובעת. התרשמתי מהמדריכים כי חוו חוויה חריגה ביותר בנסיונם לאורך השנים כמדריכים. בעיקר היתה בולטת המנעות התובעת מלקבל ולקלוט הדרכה שניתנה כגון במפגש הקבוצה ממנו נעדרה התובעת. אף אם היה רמז כלשהו כי אין צורך להשתתף במפגש, הרי שהאחריות הינה על התובעים לברר ולוודא שלא חל שינוי במסלול ו/או בלוחות הזמנים של הטיול וזה לא נעשה ע"י התובעים ואין ראיה אחרת המונחת בפני בית המשפט בעניין זה.

לאור האמור, לתובעים אין להלין אלא על עצמם אודות כך שלא ערכו בירור מקיף בעניין המסלול ולוחות הזמנים לאחר שנודע להם כי התקיים מפגש בעניין זה.

14.ניתן לכתוב באריכות ביחס לדיון המשתרע על 13עמודי פרוטוקול והתאריך כשעתיים. בסיכומו של דבר, התובעים לא הצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם להוכחת תביעתם בהטיית מאזן ההסתברויות. כל טיול מאורגן מתוכנן עם לו"ז גמיש וזאת מאחר והמארגן תלוי בגורמים שאינם בשליטתו בין אם מ דובר בקבוצה עצמה כגוף או חבר קבוצה יחיד. כמו כן, הלו"ז הפנימי ביחס לתחבורה מאחר וזהו נתון הנתון לשינויים. במקרה דנן, התובעת עסקה בקטנות ללא הבנה לצורך בגמישות ובכך קלקלה לעצמה את הטיול. התובעת חיפשה דרך להרוויח במקום להינות ולכן האמת שלה מעוותת.

15.נוכח האמור, התביעה נדחית. יחד עם זאת, יש לשקול הטלת הוצאות משפט. הגשת תביעות לחר טיול הינה בין המכות במדינתנו. יתכן שהיה מקום למחווה מצד צד ג' כלפי התובעים אף ללא יסוד לתביעה ואולם, חוסר האיפוק והפגנת כעס ללא ריסון כלפי הנתבעת וצד ג', מנעו כל הדברות הגיונית בין הצדדים.

16.נוכח המשך ההליך והזמן הנדרש להכרעה, מחייב את התובעים לשלם לנתבעים סך של 1000 ₪ לנתבעת וסך 1000 ₪ לצד ג'. התשלום יבוצע לא יאוחר מיום 2.9.2012. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.