רבקה אבן זהר נ' עינת מאירס ואח'

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר ותביעה כספית על סך 118,715 ₪.

פתח דבר

1.במוקד הדיון עומדת דירה בת 4 חדרים, בקומה 5 ברח' קיציס 14, בתל אביב, גוש 6636, חלקה, 691, תת חלקה 18 (להלן – הדירה). הבעלות בדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעת (להלן – בקי או התובעת), מיום 22/11/1999. ביום 2/2/2006 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה על הדירה לטובת הנתבעת (להלן – עינת או הנתבעת). עניינה של הערה זו הוא הסכם שכירות שנכרת בין בקי ובין עינת, ביום 4/8/1999 (להלן – ההסכם). על פי ההסכם משכירה בקי לעינת את הדירה בשכירות שאינה מוגנת לפי חוק הגנת הדייר, לתקופה של 15 שנה, מיום 1/12/1999 עד 30/11/2014. דמי השכירות נקבעו לדולר אחד לשנה, "בהתחשב בקשר האישי בין הצדדים" (סע' 5 להסכם). לפי סע' 9 להסכם רשאית עינת לעשות במושכר שינויים ושיפוצים כרצונה, על חשבונה. סע' 10 להסכם, עוסק ב"העברת זכויות", ומחמת חשיבותו לענייננו, אצטט אותו במלואו:

"א.אין השוכר רשאי להעביר את הזכויות שרכש עפ"י הסכם זה לאחר או לאחרים.

ב.אין השוכר רשאי למסור את החזקה ו/או השימוש במושכר או כל חלק ממנו לאחר, מסירה זמנית או קבועה, בתמורה או שלא בתמורה.

ג.השוכר רשאי להלין אורחים במושכר ו/או להרשות לאחרים להתגור ביחד עם השוכר במושכר, אך בכל מקרה לא יימצא איש במושכר, שהינו בבעלותו של המשכיר, בהיעדרה של השוכר מהמושכר.

ד.נאסר על השוכר לחלוטין למסור את מפתחות המושכר לצד ג' כלשהו על מנת שאותו צד ג' יעשה בהם שימוש כלשהו, אף לא לזמן קצר.

ה.הפרת סעיף זה או סעיף משנה כלשהו ממנו, תהווה הפרה יסודית של הסכם זה."

סע' 12 להסכם קובע כי במקרה של הפרה יסודית של ההסכם מצד השוכר, יהיה המשכיר זכאי לפנות את השוכר מהמושכר מיד. כמו כן, נקבע בסעיף זה כי בתום תקופת השכירות על השוכר לפנות את המושכר. סע' 13 של ההסכם קובע כי שתיקה או חוסר פעולה מצד המשכיר בנוגע להפרת ההסכם על ידי השוכר לא תיראה כויתור מצידו. סע' 14 קובע: "שינוי הסכם זה יעשה על ידי הצדדים אך ורק בכתב והצדדים מנועים מלטעון על שינוי כאמור, אם אין על כך מסמך בכתב".

2.ביום 1/5/2003 השכירה עינת את הדירה לבני הזוג צחי ליבר ומאיה בקר-ליבר תמורת דמי שכירות בסך 700 $ לחודש, בחוזים שנמשכו עד 30/4/2007. השכירות הוארכה עד ליום 1/8/2008 תמורת דמי שכירות בסכומים שבין 3,093 ₪ ועד 3,500 ₪, כמפורט בחוזה השכירות שנכרת בין עינת ובני בני הזוג ליבר.

3.ביום 6/11/2007 שיגרה בקי – באמצעות בא כוחה – לעינת, מכתב ובו הודעה על ביטול חוזה השכירות עקב הפרתו היסודית. במכתב טוען ב"כ התובעת כי הדירה הועמדה לרשות עינת לשימושה העצמי בלבד ולצרכי מגורים, וכי בהשכרת הדירה לאחרים וגביית דמי שכירות בגינה, הפרה עינת את חוזה השכירות בהפרה יסודית. עינת נדרשה לפנות את הדירה ולהחזיר את החזקה בה לבקי, באמצעות בא כוחה, תוך 30 יום. עינת לא החזירה את החזקה בדירה לבקי. ביום 10/1/2008 הגישה בקי תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מקוצר. ביום 24/8/2008 הגישה בקי תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 118,715 ₪, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, בגין חלק מדמי השכירות שגבתה עינת מבני הזוג ליבר.

התביעות

4.תביעת הפינוי –

הואיל ועינת הפרה את חוזה השכירות בהפרה יסודית, ביטלה בקי את חוזה השכירות כדין, במכתבו של בא כוחה מיום 6/11/2007. משבוטל חוזה השכירות כדין, על עינת לפנות את המושכר ולהחזיר את החזקה בו לידי בקי. לכתב התביעה צירפה התובעת את המסמכים הבאים:

(1)נסח רישום מקרקעין;

(2)הסכם השכירות מיום 4/8/1999;

(3)תצהיר של מר צחי ליבר בעניין תנאי השכירות שבין עינת ובין בני הזוג ליבר;

(4)הסכם שכירות מיום 11/5/2007 בין עינת ובין ליבר;

(5)תדפיס ח-ן ארנונה ומים מיום 18/11/2007;