רבינוביץ נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת דלית ורד) אשר לאחר שמיעת ראיות, הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים.

הערעור כאמור הוא על רכיב העונש של פסילה בפועל. בית המשפט קמא גזר על המערער 40 חודשי פסילה בפועל. טענת המערער הינה שביהמ"ש לא צריך היה לסטות מעונש המינימום של שנתיים הימים, ולא היה מקום להכביד את היד כה באופן קשה על המערער.

אינני מסכים עם דברי המערער. בית המשפט קמא לא טעה. מדובר במערער שנהג כאשר בגופו סמים ברמה גבוהה. מדובר במערער שבכ- 10 שנות הנהיגה שלו צבר 20 הרשעות, ובעיקר בהן רבות בעבירות של בטיחות, אי ציות לתמרור עצור, מהירות מופרזת שוב ושוב, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה ברמזור אדום ואחרות.

יש לזכור פסילת המינימום של סעיף 39 א לפקודת התעבורה היא פסילת מינימום. יש מקרים וזה אחד מהם, שיש להחמיר את הענישה. נכון, גם למערער נסיבות אישיות לא קלות, אדם עובד, מטופל באב, כל אלה אין בהם כדי להצדיק התערבות בענישה של בית המשפט קמא.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: