רבין נ' פניות נהגים מטה הארצי

החלטה

בקשה להארכת מועד להישפט תיענה במשורה, רק מקום בו הוכיח המבקש כי חלו נסיבות חריגות המאפשרות מתן אורכה כאמור. אין לאפשר הגשת בקשה להישפט באיחור, אלא במקום בו אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת כי תלוי ועומד כנגדו אישום (ב"ש (נצרת) 2003/08 שלבי נ' מדינת ישראל).

הבקשה שלפני אינה מגלה נסיבות חריגות כנ"ל:

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

אין בבקשה נימוק שיהיה בו להצדיק את מחדלו של המבקש מלהגיש בקשה להישפט במועד.

כפירתו הסתמית של המבקש אינה מלמדת כי נגרם לו עיוות דין (השוו: רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל).

המסגרת הדיונית בה בחר המבקש איננה המסגרת המתאימה. ככל שלטעמו של המבקש הפרה המשיבה חובה מנהלית, פתוחה לפני הדרך לנקוט בהליכים המתאימים בעניין בבית המשפט המוסמך, אולם אין בכך משום נימוק להארכת המועד להישפט (השוו: רע"פ 8798/10 רפאלוב נ' מדינת ישראל, ע"פ (ירושלים) 5009/09 גולנזר נ' מדינת ישראל).

ככלל, מששולם הדו"ח, רואים את הנאשם כאילו הודה באשמה, הורשע ונשא את עונשו (סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי).

משכך, הבקשה אינה בסמכות ביהמ"ש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אדר א תשע"א, 17 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: