- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רבי נ' בן עמי
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
57309-05-12
24.3.2013 |
|
בפני : אורלי מור-אל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יורם רבי |
: משה בן עמי |
| החלטה | |
החלטה
לפני תביעה קטנה, שהוגשה ביום 30/5/12, התביעה הוגדרה כתביעה כספית ועילתה דרישת התובע לפרעון שיק ע"ס 8,000 ₪ מיום 22/1/05.
בכתב התביעה נטען, כי הנתבע היה בעל חברה לדגים וחיות, מכר את החברה שלו ומשום מה ביטל את השיק שנתן. כן נטען, כי למרות פניות חוזרות ושונות של התובע לשלם את השיק הוא מסרב, משכך מבקש התובע, כי בית המשפט יורה לו לשלם את השיק כולל ריבית, הצמדה והוצאות.
לכתב התביעה צורף רישום משרד החברות מיום 4/7/06 לפיו הנתבע הוא בעל המניות בחברת דגים וחיות (2004) בע"מ.
בכתב ההגנה נטען, כי דין התביעה להדחות מחמת התיישנות, שכן שיק שחולל מתיישן לאחר 7 שנים מיום שחולל והתביעה הוגשה לאחר מועד זה. הנתבע טוען עוד, כי מאישור רשם החברות שצורף עולה, כי כתובת הנתבע הייתה ידועה לתובע כבר בשנת 2006.
הנתבע מוסיף וטוען להעדר יריבות, שכן השיק בו מחזיק התובע הינו שיק של חברה בע"מ ואין המדובר בשיק אישי של הנתבע. הנתבע מעולם לא התחייב באופן אישי לפרעונו של השיק ולא ערב לפרעונו ומשכך היה על התובע לתבוע את החברה ולא את הנתבע.
הוסיף הנתבע וטען טענת שיהוי. לטענתו אינו מכיר את התובע ונוכח העובדה שחלפו למעלה מ-7 שנים אין בידיו מידע בדבר עסקת היסוד העומדת מאחורי השיק, ככל שהתקיימה עסקה כזו, שכן השיק בוטל מסיבת נ.ה.ב. (נתקבלה הוראת ביטול), ונוכח השיהוי הרב בו נקט התובע נגרם לו נזק ראייתי כבד ביותר, בגינו בלבד דין התביעה להידחות על הסף.
בכתב תשובה לכתב ההגנה, טען התובע, כי מי שחייב כסף עליו לדאוג לפרעונו ואין שום חובה לזכאי לרדוף אחרי החייב. לדבריו, החייב ידע על החוב ומכר את החברה לאחר שקיבל כסף שלשל את הכסף לכיסו והחליט לבטל את הצ'קים של החברה ולדעתו מדובר בהונאה. לדבריו, הכניס את השיק להוצאה לפועל שנקטו את כל הפעולות הנדרשות ללא הואיל, רק לפני חצי שנה היה אצלו לקוח ששאל אותו על הנתבע ונודע לו שיש לנתבע חברה לביטוח, שלח לו את השיק ומשהנתבע סרב לשלם הגיש תביעה זו.
עיון בשיק גופו מעלה, כי מדובר בשיק לפקודת חברת פנורמה בע"מ, מיום 22/5/2005 מטעם חברת דגים וחיות (2004) בע"מ (להלן: "דגים וחיות"), שהוחזר מסיבה נ.ה.ב (ניתנה הוראת ביטול), על השיק מצויה חותמת של לשכת ההוצאה לפועל ביום 14/4/2005.
במהלך הדיון העיד התובע, כי קיבל את השיק מחברה בשם פנורמה שקנתה ממנו גופי תאורה. החברה הזו פשטה את הרגל, התובע פנה לכונס הנכסים ו"לא היה כלום". התובע טען, כי הכניס את השיק להוצאה לפועל, אבל הנתבע לא קיבל את הזימונים שכן טען שאינו מתגורר בכתובת אליהם נשלחו. התובע אישר בעדותו, כי אינו מכיר את הנתבע ולא עשה איתו עסקה.
הנתבע העיד, כי אין לו קשר כלשהו עם חברת פנורמה. השיק היה של החברה דגים וחיות שהייתה בבעלותו עד לפני כארבע שנים, אולם הוא מכר את הפעילות בחברה ולמיטב ידיעתו היא נסגרה. הנתבע טען, כי אין לו מושג איך הגיע השיק לתובע ומכל מקום, על התובע היה לתבוע את החברה ולא אותו, שכן מדובר בשיק של חברה בע"מ. הנתבע הוסיף, כי הוא מתגורר באותה כתובת מאז ומתמיד ולא קיבל כל מכתבים מלשכת ההוצאה לפועל, ואילו היה מקבל היה מתמודד ומתגונן נגד התביעה, כפי שהתגונן נגד התובענה דנן.
דיון והכרעה
כידוע, שטר ובכלל זה שיק הינו פסק דין על תנאי, ועצם אחיזת התובע בשיק, מקנה לו את הזכות לדרוש את פרעונו מן המושך בין במסגרת הליכי הוצאה לפועל כבקשה לביצוע פסק דין, בין בתביעה שטרית לבית המשפט ובין בתביעה בגין עסקת היסוד. מנוסח תביעתו של התובע עולה, כי התובע ביקש להבנות בקצירת האומר הן מן העילה השטרית נגד הנתבע והן מעסקת היסוד. אך כבר כאן, נקל לקבוע כי לא הוכחו כל נתונים לגבי עסקת היסוד.
הנתבע העלה טענה להעדר יריבות, כמו כן טען להתיישנות, שיהוי וגרימת נזק ראייתי. אבחן טענות אלה אחת לאחת.
העדר יריבות
כמפורט לעיל, השיק ניתן על ידי חברת דגים וחיות (2004) – חברה בערבון מוגבל. כאשר במשבצת החתימה בשיק, קיימת חותמת החברה וחתימתו של הנתבע כבעל המניות בחברה והמנהל בה.
מדובר בחברה שנסגרה ומשכך התובע לא הפנה תביעתו נגד החברה אלא נגד בעל המניות בה בעבר הוא הנתבע.
על התובע מוטל הנטל להוכיח, כי על אף שמדובר בשיק של חברה בע"מ, ראוי לחייב את בעל המניות בחברה בתשלום השיק, בין על-ידי הרמת מסך ובין בעילה נזיקית.
הטלת אחריות על בעל מניות מחייבת הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
כלל הוא, כי "טענה בדבר הרמת מסך מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומלאה" [ע"א 8393,8308/00 מי הגולן אנרגיות רוח בע"מ נ' כור בע"מ, פ"ד נז(5) 721, 728].
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
