ראשיד נ' כפיר ואח'

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 7,500 ₪ בגין תאונה לה אחראי, לטענתו, רכב הנתבע 1.

לטענת התובע, בעת שהגיע לרמזור, נכנס לצומת בחסות האור הירוק. באותו הזמן הגיע רכב הנתבע 1 במסלול הנסיעה הנגדי, החל בפניה שמאלה, חסם את נתיב נסיעתו של התובע, כך שחזית רכבו של התובע פגעה בכנף הימנית האחורית של רכב הנתבע.

לטענת התובע, לא הנתבע 1 הוא שנהג ברכב, אלא אחיו, אשר שיכור. התובע לא צירף לכתב התביעה דו"ח שמאי ובבית המשפט טען כי תובע סך של 7,500 ₪ על סמך הערכה.

בדיון לפניי העיד עד מטעם התובע, אשר טען כי בעת שעמד בצומת, התחלף האור לירוק, התובע הגיע משמאלו, נכנס לצומת בחסות האור הירוק ופגע ברכב שהגיע ממול וביקש לפנות שמאלה. העד לא היה הנהג ברכב בו נסע. נהג הרכב לא זומן להעיד.

לדברי התובע, היו שני חברים נוספים בעת שהגיע לצומת, האחד בתאילנד ולפיכך נבצר ממנו להגיע, והשני בצבא קבע, שאף הוא לא יכול היה להגיע לדיון.

לטענת הנתבעים, נכנס רכב הנתבע 1 כשהנתבע 1 נוהג בו, לצומת, בחסות האור הירוק, ואילו התובע הוא שנכנס לצומת באור אדום.

לטענת הנתבע 1, עמד הוא בצומת והמתין לרמזור הירוק, כשהתחלף האור לירוק החל בנסיעה שמאלה, ולפתע, לקראת סוף הפניה, פגע בו התובע בכנף ימין אחורית של רכבו.

מטעם הנתבע העידו אחיו, וכן עד נוסף, אשר נסעו עם הנתבע ברכב. לדברי שני העדים, הגיעו הם לצומת, בעת שברמזור דלק האור האדום, והחלו בנסיעה, כאשר האור התחלף לירוק.

שני העדים טענו כי הנתבע 1 הוא שנהג ברכב, ולא אחיו.

לאור העובדה שלא נמצאה בראיות, אשר הובאו לפני, ראיה עצמאית, התומכת בגרסת התובע, או בגרסתו של הנתבע, אפשרתי לתובע להמציא לוח רמזורים, על מנת לבחון היתכנותה של אחת הגרסאות, אולם הוא לא עשה כן.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שקראתי את כתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

לפני גרסה מול גרסה, כאשר כל אחת מהגרסאות נתמכת בעדים נוספים.

התובע זימן עד מטעמו, אשר נסע ברכב אחר. לדבריו הגיע לצומת לפני התובע, החל בנסיעה איטית, והיה בכניסה לצומת, בעת התרחשות התאונה. העד לא היה הנהג ברכב האחר, ולא הבחין בנתבע, טרם התאונה. התובע לא זימן איש מהנוסעים עמו ברכב, בעת התרחשות התאונה, למרות שאחד הנוסעים, כך לדברי התובע, משרת בצבא קבע, וניתן היה לזמנו לדיון. עובדה זו פועלת לרעתו.

מהעדויות עולה כי רכב הנתבע נפגע בכנף ימנית אחורית, משמע שהחל בפניה שמאלה, ואף התקדם בנסיעה לכיוון היציאה מהצומת.

לטענת הנתבע, והעדים מטעמו, נכנס לצומת, לאחר שעמד והמתין לאור הירוק ברמזור. התובע לא המציא כאמור את תכנית הרמזורים. בדיקת סדר הרמזורים עשויה הייתה לתמוך בגירסה זו או באחרת.

הואיל והתובע לא הצליח להוכיח את טענתו, לפיה רכבו הוא זה שנכנס לצומת בחסות האור הירוק, לא מצאתי מקום לדון בטענתו ובטענת העד, לפיה לא נהג הנתבע 1 ברכב, אלא אחיו.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.